מדינת ישראל נ' ס"א

1. בקשה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) להארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים החל מיום 9.3.2018, או עד למתן פסק דין בת"פ 16197-09-16 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, לפי המוקדם.

2. ביום 10.10.2016 הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו כתב אישום מתוקן נגד המשיב ושלושה נאשמים נוספים בו מיוחסות למשיב עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, תקיפה בנסיבות מחמירות והחזקת סכין שלא כדין, עבירות לפי סעיפים 329(א)(1), 382(א) ו- 186(א), בהתאמה, לחוק העונשין, התשל"ז-1977. על פי עובדות כתב האישום, המשיב היה מעורב בקטטה שארעה ביום 22.8.2016 מחוץ למועדון בתל אביב. במהלך הקטטה, תקף המשיב, יחד עם חברו, שלושה אחרים, בהם קטינה. המשיב דרך על ראשה של הקטינה, אחרי שנדחפה והוטחה בעוצמה אל הרצפה. כמו כן המשיב דקר באמצעות סכין שנשא את אחד מיריביו לקטטה בבטנו ובזרועו וכן דקר את הקטינה בגבה. היריב נזקק לניתוח בהרדמה מלאה ולתפירת פצעיו, והקטינה נזקקה לניתוח אשר במהלכו נכרתה כלייתה הימנית.

3. בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המדינה בקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשה נטען לקיומן של ראיות לכאורה ולקיומה של עילת מעצר. המדינה טענה כי המשיב נקט באלימות קשה שהובילה לתוצאות קשות ביותר.

4. בדיון שהתקיים בבקשה ביום 10.10.2016 הצדדים הסכימו לקיומן של ראיות לכאורה, ובית המשפט הורה על עריכת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב. התסקיר הוגש ביום 14.11.2016. שירות המבחן מצא כי קיימת מסוכנות בינונית להישנות התנהגות אלימה. השירות לא מצא להמליץ על שחרור המשיב למעצר בית בביתו נוכח התרשמותו כי חלופה זו אינה כוללת מערך פיקוחי מתאים, ואינה מותאמת לסיכון הנשקף ממצבו.

5. ביום 15.11.2016 הורה בית המשפט על עריכת תסקיר משלים בעניינו של המשיב, אשר יעמוד על התאמתו למעצר בפיקוח אלקטרוני. ביום 23.11.2016 הוגש לבית המשפט התסקיר המשלים. שירות המבחן שב וציין כי מערך הפיקוח שהוצע אינו מותאם לסיכון הנשקף מהמשיב ולפיכך לא המליץ לשחרר את המשיב לפיקוח אלקטרוני בביתו.

ביום 28.11.2016 הורה בית המשפט על הגשת תסקיר משלים נוסף בעניינו של המשיב, ככל שיוצעו מפקחים אחרים מטעמו. ביום 5.12.2016 התקבל תסקיר זה, בו שירות המבחן המליץ על מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני בביתו, הואיל והתרשם לטובה מהמפקחים המוצעים. ביום 23.1.2017 הסכימו הצדדים, בהמלצת בית המשפט, למעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני.

6. ביום 15.3.2017 הוגשה לבית המשפט בקשה לעיון חוזר בתנאי מעצרו של המשיב במטרה להקל את תנאי מעצרו. ביום 21.3.2017 נעתר בית המשפט לבקשה והורה על הוספת אשתו של המשיב כמפקחת, ועל מתן 4 שעות "התאווררות" כמבוקש על ידי המשיב.

לאחר בקשה זו, המשיב פנה בבקשה נוספת לבית המשפט בה ביקש כי בית המשפט יתיר לו לצאת לעבודה או שיבטל את חובת הפיקוח האנושי על מנת שיתאפשר לאשתו לצאת לעבוד. ביום 6.6.2017 הורה בית המשפט לשירות המבחן לערוך תסקיר בעניינו של המשיב אשר יבחן האם יש מקום להורות על ביטול הפיקוח האלקטרוני. ביום 26.6.2017 התקבל התסקיר, בו המליץ שירות המבחן לבטל את הפיקוח האלקטרוני ואת תנאי מעצר הבית לאורך היום, ולהותיר את תנאי מעצר הבית הלילי, וזאת בשל התפתחות ברמת הסיכון הנשקפת מהמשיב. ביום 2.7.2017 נעתר בית המשפט לבקשה בחלקה, והורה על ביטול הפיקוח האנושי אך תוך הותרת המשיב במעצר בפיקוח האלקטרוני.

7. על החלטה זו הגישו שני הצדדים עררים לבית משפט זה. בערר המדינה נטען כי לבית המשפט אין סמכות להורות על מעצר בפיקוח אלקטרוני ללא שמתלווה לכך פיקוח אנושי. בערר המשיב נטען כי היה על בית המשפט לאמץ את המלצת שירות המבחן במלואה, ולהורות על ביטול מעצרו של המשיב בתנאי פיקוח אלקטרוני.