מדינת ישראל נ' נ. (עציר)

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של גרם מוות ברשלנות, נהיגה ללא רשיון, נהיגה בשכרות ונהיגה ללא ביטוח. ואלו עובדות האישום:

רקע

הנאשם מעולם לא הוציא רשיון נהיגה. חרף זאת, בתקופה שקדמה לחודש ספטמבר 2016 החזיק הנאשם במכונית מסוג אופל, אותה רכש לאחר שהורדה מהכביש ונפסלה לשימוש (להלן: המכונית). הנאשם נהג להשתמש במכונית לנסיעות בתוך מחנה שועפאט.

ביום 4.9.16 בשעות הערב, בילה הנאשם עם בן דודו, מוסטפא נמר (להלן: המנוח) ואחרים, אצל חבר במחנה שועפאט. במהלך הבילוי שתה הנאשם וודקה וקוניאק. כמו כן, במועד סמוך לכך השתמש הנאשם בחשיש (בכתב האישום לא נאמר אם הנאשם צרך חשיש לפני המפגש או במהלכו).

בתום הבילוי, ביום 5.9.16 בסמוך לשעה 1:00 הסיע הנאשם במכונית בתוך מחנה שועפאט את המנוח ואת חברותיהם, למרות שהיה שיכור ותחת השפעת החשיש.

במהלך הנסיעה הגיע הנאשם למחסום שהציבו אנשי משטרה, במסגרת פעילות בטחונית במחנה לצורך איתור נשק. במחסום היתה מכונית מסחרית, אשר נסעה לאחור, על פי הוראת השוטרים שהיו במחסום. הנאשם האיץ את מכוניתו ועקף את המכונית המסחרית במהירות ונסע לעבר המחסום. השוטרים שהיו במחסום אותתו לנאשם באמצעות פנס לעצור, אך הנאשם המשיך בנסיעתו. השוטרים ירו לעבר המכונית שני כדורי ספוג, אשר אחד מהם פגע בשמשה הקדמית, על מנת להזהיר את הנאשם, אך הנאשם המשיך בנסיעה ופרץ את המחסום במהירות.

השוטרים שהיו במחסום, כמו גם שוטרים אחרים שהשתתפו בפעילות, חששו כי מדובר בנסיון לפגוע בהם, ועל כן ירו לעבר המכונית בתחמושת חיה. כתוצאה מהירי נפגע המנוח בראשו ונהרג והנאשם נפצע.

הרשלנות אשר יוחסה לנאשם התבטאה בכך שנהג בשכרות ותחת השפעת סמים, מבלי שהיה לו רשיון נהיגה, ומבלי שציית להוראות השוטרים בדרך.

הודאת הנאשם באה במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים במהלך שמיעת העדויות בתיק. ההסדר כלל תיקונים בכתב האישום, והמאשימה הגבילה עצמה לעתור לעונש של 20 חודשי מאסר.

טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה הפנה לחומרת העבירות אותן עבר הנאשם וריבוין, ולכך שהנאשם יצר בנהיגתו סיכון אשר התממש בסופו של דבר. עוד הפנה לפגיעה בערכים מוגנים, ובכלל זה השמירה על בטחונם ושלומם של המשתמשים בדרך. לאור אלה ביקש לקבוע מתחם עונש הולם של מאסר בפועל, לתקופה שבין 15 חודשי מאסר ועד 25 חודשים ולהטיל על הנאשם 20 חודשי מאסר.

ב"כ הנאשם טען, כי מדובר בתיק שהיסוד המרכזי בו הוא תעבורתי ולא פלילי. עוד הפנה לכך שמותו של המנוח לא נגרם כתוצאה מתאונה, אלא בשל ירי של אנשי כוחות הבטחון, אותו לא היה הנאשם אמור או יכול לצפות, ועל כן רשלנותו של הנאשם מתבטאת בנהיגה ללא רשיון ובשכרות, אך לא מעבר לכך. עוד הפנה לכך שכתוצאה מהארוע נהרג בן דודו של הנאשם אשר גדל עימו, והנאשם עצמו נפצע ויתכן שתשאר לו נכות לצמיתות.

לענין העונש, ביקש ב"כ הנאשם לקבוע כי המתחם ההולם הוא מאסר לתקופה שבין שנה לשנתים, ולאור נסיבותיו האישיות של הנאשם להשית עליו את הצד הנמוך. ב"כ הנאשם טען, כי במסגרת ההסדר לא הוסכם על פסילה, ועל כן ביקש להמנע מהשתת רכיב זה.

מתחם העונש

התנהלותו של הנאשם בארוע שלפני מלמדת על זלזולו בחוק ועל נטייתו לקחת סיכונים תוך אדישות לתוצאותיהם האפשריות, תוך העצמת הסיכונים אותם יצר, משלב לשלב:

ראשית – הנאשם קנה מכונית שהושבתה ונפסלה לשימוש, ונהג בה ללא רשיון. שלב זה, אשר החל פרק זמן משמעותי לפני הארוע, מלמד על זלזולו של הנאשם בחוק, ועל אדישות לסיכון הטמון בנהיגה ללא רשיון ובשימוש במכונית שהורדה מהכביש.

בהמשך – הנאשם יצא במכוניתו יחד עם אחרים לבילוי שכלל שתיית אלכוהול– ובסוף הבילוי נהג בשכרות ותחת השפעת סמים אותם צרך בסמוך.

ולסיום – הנאשם הגיע למחסום משטרתי, עקף מכונית שהיתה במחסום, התעלם מהוראת שוטרים לעצור, התעלם מירי אזהרה ופרץ מחסום במהירות גבוהה – וכל זאת בתקופה בטחונית מתוחה, בה ארעו מספר פיגועי דריסה, ואנשי כוחות הביטחון דרוכים להגיב לחשש פגיעה (אדגיש, כי אני ער לכך שלא היתה לנאשם כוונה לפגוע בשוטרים, אך היה עליו להבין כיצד עלולים מעשיו להתפרש על ידי השוטרים שהיו בשטח).