מדינת ישראל נ' מחמוד טחאן ואח'

1. בפני בקשה שביעית להארכת מעצרם של המשיבים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) החל מיום 9.5.2017 בתשעים ימים או עד למתן פסק דין בתפ"ח 47762-03-15 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.

2. אקדים ואציין כי המשיב 3 נתן את הסכמתו לבקשה להארכת מעצר לאחר שהגיע להסכמה עם המדינה בכל הנוגע לבחינת האפשרות לעוצרו בפיקוח אלקטרוני. בהתאם לכך, הוריתי ביום 9.5.2017 על הארכת מעצרו בתשעים יום או עד למתן פסק הדין בהליך העיקרי, בכפוף לכך שלמעצר ילווה "פיקוח אנושי של המפקחים שהומלצו על-ידי שירות המבחן בתסקיר מיום 11.1.2017, בתנאים שפורטו בהודעה המשותפת של הצדדים מיום 8.5.2017", וכן בהתאם להחלטתו של בית המשפט המחוזי בנושא הערבות שיידרש המשיב 3 להפקיד. ההחלטה הנוכחית מתייחסת אפוא למשיבים 2-1 בלבד (להלן:המשיבים).

כתב האישום וההליכים עד כה

3.       סוגית מעצרם של המשיבים נדונה בבית משפט זה מספר פעמים וניתנו בעניינה החלטות שיפורטו בהמשך. על כן, אחזור ואציג כאן רק את עיקרי הדברים הנדרשים להחלטתי.

4. ביום 23.3.2015 הוגש נגד המשיבים ונאשמים נוספים כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בגין שורה של עבירות כלכליות בהיקף נרחב, שעניינן הפצה של חשבוניות פיקטיביות, הלבנת הון ועבירות מס שונות. עובדות כתב האישום פורטו בהרחבה בהחלטתו של השופט ס' ג'ובראן מיום 27.12.2015 בערר שהגיש נאשם אחר בפרשה על ההחלטה לעצרו עד תום ההליכים (בש"פ 8389/15). בעיקרו של דבר, יוחסו למשיבים בכתב האישום העבירות הבאות: קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); קבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 לחוק העונשין; רישום כוזב במסמכי תאגיד לפי סעיף 423 לחוק העונשין; עבירות שונות לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975; עבירות שונות לפי פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961; ועבירות שונות לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000.

5. השתלשלות האירועים ממועד הגשת כתב האישום פורטה בהחלטתי מיום 2.3.2017 בעניין הארכת מעצרם הששית של המשיבים (בש"פ 1071/17) (להלן: החלטתי הקודמת). בהחלטה זו הוריתי על הארכת מעצרם של המשיבים במתכונת של פיקוח אלקטרוני בתנאים שייקבעו על-ידי בית המשפט המחוזי. להלן אתאר בתמצית את המשך השתלשלות האירועים מיום מתן החלטתי הקודמת.

6. ביום 29.3.2017 קבע בית המשפט המחוזי כי מעצרם של המשיבים במתכונת של פיקוח אלקטרוני יתבצע בכפוף למספר תנאים, ובכלל זה הפקדת ערבות בסך של 150,000 שקל על-ידי כל אחד מהם, פיקוח אנושי בכל שעות היממה, הפקדת ערבות בסך של 10,000 שקל במזומן על-ידי כל אחד מהמפקחים ואיסור יציאה מהארץ. למען שלמות התמונה יצוין כי ביום 3.4.2017 נמסר דיווח על-ידי מנהלת הפיקוח האלקטרוני כי אין אפשרות לקיים מעצר במתכונת זו בחלופת שהוצעה על-ידי המשיב 1. ביום 9.4.2017 אפשר בית המשפט המחוזי למשיב 1 להציע חלופת מעצר נוספת.

7. המדינה הגישה ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בטענה כי היא אינה עולה בקנה אחד עם החלטתי הקודמת. המשיבים הגישו עררים שכנגד אשר התמקדו בגובה הסכומים שנדרשו להפקיד. ביום 5.4.2017 דחה בית משפט זה (בש"פ 2891/17, השופט י' דנציגר) את הערר שהגישו המשיבים, וכן דחה בעיקרו את ערר המדינה למעט באשר להגדלת הערבות הנדרשת מצד המפקחים לסך של 25,000 שקל כל אחד.