מדינת ישראל נ' מחאג'נה ואח'

           ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ח' מ' לומפ) שהורה על שחרור המשיבים 2-1 לחלופת מעצר של מעצר בית מלא, בתנאים שפורטו בהחלטתו, ודחה את בקשת העוררת להטיל מגבלות נוספות על המשיב 3, המצוי במעצר בית מלא.

העובדות לפי כתבי האישום

1. נגד המשיבים ונאשמים נוספים הוגשו שני כתבי אישום המגוללים, כפי הנטען בהם, קורותיה של פרשה אחת הנוגעת לפעילותם במיזמים שונים על מנת לקדם את מטרותיה של התנועה האסלאמית (להלן גם: התנועה), שהוכרזה כהתאחדות בלתי מותרת לפי תקנה 84(1)(ב) לתקנות ההגנה (שעת-חירום), 1945 (להלן: התקנות) (כפי שעמדה בתוקפה אז) ביום 15.11.2015 (להלן: ההכרזה) ועם כניסתו לתוקף של חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (להלן: חוק המאבק בטרור) הוכרזה כארגון טרור (ראו הוראת המעבר בסעיף 101(א) לחוק זה).

2. כתב האישום הראשון הוגש נגד ארבעה נאשמים ובהם המשיבים 3-2, ואילו כתב האישום השני הוגש נגד חמישה נאשמים ובכללם המשיב 1. ברם, כעולה מהחלטת בית המשפט המחוזי כתבי האישום מתארים את אותה השתלשלות עובדתית וכפי הנראה פיצולם נבע משיקולי התביעה שיסודם בטעמים ראייתיים. נעמוד להלן על עיקרי האישומים המיוחסים למשיבים בתמצית. על פי החלק הכללי של כתבי האישום, בין מטרותיה של התנועה האסלאמית נמנות הטמעת תפיסות של שלילת זכות הקיום של מדינת ישראל; הטפה לכינון מדינת חליפות אסלאמית על חורבותיה של מדינת ישראל; וקידום פעולות שעשויות לגרום להלהטת הרוחות בציבור, בין היתר על ידי הפעלה של קבוצות פעילים באזור הר הבית, שפיקחו על הכניסה להר הבית וגרמו לפרובוקציות, וזאת כדי להביא להפחדת מבקרים יהודים ונוצרים מלהגיע למקום ולפגוע בזכותם לגישה למקום קדוש זה ובחופש הדת שלהם. לפי המתואר בכתב האישום, לפעולות אלו הייתה השפעה ניכרת על המתח הביטחוני, והחל מחודש ספטמבר 2015 הן הובילו לגל אלימות בישראל, במהלכו בוצעו הפרות סדר נרחבות ופיגועים – הכל על רקע המתיחות בהר הבית. בצד הדברים האמורים, צוין כי התנועה האסלאמית עוסקת, בין היתר ובאמצעות הנאשמים (ובכללם המשיבים) ואחרים, בפעולות "דעווה", פעולות צדקה והטפה שנועדו לגייס תמיכה עממית באידיאולוגיה של התנועה האסלאמית ובפעולות שמבוצעות להגשמתה.

3. בתמצית, לפי כתבי האישום, המשיבים שימשו במשך השנים פעילים בתנועה האסלאמית, כולם הועסקו בעמותות שהיו שייכות לתנועה האסלאמית ונסגרו בעקבות ההליכים שננקטו נגדן בעקבות ההכרזה, והם פעלו במשך השנים תחת הנהגת התנועה. בסמוך לאחר מועד ההכרזה על התנועה כהתאחדות בלתי מותרת (ולאחר מכן כארגון טרור) החליטו כמה נאשמים, וביניהם המשיבים להמשיך את פעולותיה של התנועה – פעולות דעווה מהסוג שהמשיב 1, מחמד מחאג'נה (להלן: מחאג'נה) ונאשם נוסף, פואז אגבריה (להלן:פואז), היו מעורבים בהן עד ההכרזה, וזאת בכסות ובהסתר ואף לאחר חקיקת חוק המאבק בטרור. פעולות אלו שהוצאו לפועל לאחר ההכרזה היו זהות בנראות ובמהות לפעולות שנעשו טרם ההכרזה בהיבטים אלה: סוג הפעילויות; הציבור שאליו הן מיועדות; מטרתן; אופן מימונן; הגורמים המממנים; דרך הוצאתן אל הפועל; והדמויות המובילות את הביצוע. בחודש פברואר 2015, עובר להכרזה על התנועה האסלאמית כהתאחדות בלתי מותרת, יזמו גורמים בתנועה את הקמת עמותת "אמאן ללאנאסאן ואלבניאן" (להלן: עמותת אמאןאו העמותה). הקמת העמותה נועדה לשמש את התנועה ולהבטיח את האפשרות שתמשיך לבצע את פעילויותיה, אם יוטלו מגבלות על פעילות הגופים שבהם עשתה שימוש עד כה. לפי הנטען בכתב האישום, המשיב 3, עומר גריפאת (להלן: גריפאת) הקים את עמותת אמאן ונרשם כאחד ממייסדיה. כמו כן ביום 8.9.2015 פתח גריפאת חשבון בנק לעמותת אמאן ונרשם כמורשה החתימה של העמותה. משלב זה, ועד לאחר ההכרזה, העמותה שימשה "עמותת מדף" ולא פעלה.

4. לאחר ההכרזה על התנועה כהתאחדות בלתי מותרת, בהתאם לסיכום בין שני נאשמים נוספים, מוצטפא אגבריה (להלן: מוצטפא) לבין סלימאן אגבריה (להלן: סלימאן), העמיד גריפאת את עמותת אמאן לרשות מוצטפא, כדי להמשיך את פעילות התנועה האסלאמית ולהסוותה מפני השלטונות, וסוכם בין גריפאת ובין מקימי עמותת אמאן כי מוצטפא ישמש מנהלה הכללי של העמותה. לאחר שנסע כמה פעמים לתורכיה בעניין מימון הפרויקטים של העמותה, פנה מוצטפא לפואז וביקש ממנו להשתמש בקשריו על מנת לאתר קבלן ביצוע שיהיה אמון על הוצאה לפועל של הפרויקטים שבוצעו בעבר על ידי עמותות ששויכו לתנועה ונסגרו לאחר ההכרזה. פואז עדכן את מחאג'נה בדבר, וביקש את סיועו באיתור אדם מתאים. לאור היכרותם המוקדמת של פואז ומחאג'נה את מוסא סלאמה (להלן: מוסא), החליטו השניים לפנות אליו, ובהמשך לכך – נפגשו עמו והציעו לו לבצע את התפקיד האמור. מוסא הבין מפואז וממחאג'נה כי מדובר בהמשך של פעילות התנועה האסלאמית, אך נוכח ההכרזה, יהיה עליהם להתנהל כעת באופן שונה. בהמשך לכך, תיאם פואז פגישה בינו לבין סלימאן, מוצטפא, מוסא ומחאג'נה, אליה הצטרף גם אחיו של מוסא. בפגישה זו סיכמו המשתתפים את עקרונות המשך פעילותה של התנועה האסלאמית באמצעות עמותת אמאן ונאשמת 5 בכתב האישום השני, חברת חדאיק (להלן: מפגש סיכום העקרונות וחדאיק). במסגרת זאת, סוכם, בין היתר כי חדאיק תמשיך לבצע פרויקטים של דעווה שבוצעו טרם ההכרזה על ידי עמותות של התנועה; כי העמותה תוביל ותנחה את הפעילות ותפקח עליה אולם מבחינה כספית היא תחזה להיות "מתווכת" בלבד בין חדאיק לבין העמותות התורמות מחו"ל; כי חברת חדאיק תציב לעמותות הזרות דרישות לקבל תרומות בסכומים גבוהים יותר מתקציב הפרויקט המתוכנן; וכי בסכום הכסף העודף ישולם שכרם של פואז ומחאג'נה – שיפעלו הלכה למעשה כמפקחים על הפרויקטים שיבוצעו על ידי חדאיק. בהתאם לעקרונות האמורים הוציאו מוצטפא, מוסא, מחאג'נה, פואז והמשיב 2, מחמוד ג'בארין (להלן: ג'בארין), אל הפועל מספר רב של פרויקטים במסגרת פעילות דעווה מטעם התנועה האסלאמית, ובהם: פרויקט "האכלת הצם בירושלים" – חלוקת ארוחות 'שבירת צום' לאלפי צמים שהגיעו לתפילה ברחבת מסגד אלאקצא; פרויקט "אלדאח'י 2016" – מימון ורכישת ארוחות בשריות למשפחות מוסלמיות בחג הקורבן; פרויקט חלוקת ילקוטים ומכשירי כתיבה לילדים בגנים ובבתי ספר; פרויקט המסגד בתרשיחא – שיפוץ מסגד 'אלחמולה' בעיר מעלות-תרשיחא; ופרויקטים רבים נוספים כמפורט בכתבי האישום.

5. בתקופה שבין החודשים מאי 2016 ומרץ 2017 העבירו העמותות הזרות לחשבונות חברת חדאיק וחברות אחרות סך כולל שעומד על לפחות 3.25 מיליון ש"ח, ששימש לביצוע פעילויות דעווה בישראל על ידי התנועה ולמען קידום יעדיה. בתקופה האמורה קיבל מוצטפא ממוסא (בשם העמותה), סכום כולל של 425,000 ש"ח שהוגדרו עמלות שנוכו מהסכומים שהעבירו העמותות הזרות לחשבונות חדאיק, ומוצטפא השתמש בכסף בין השאר לתשלום משכורתו שלו ומשכורותיהם של ג'בארין ועובד נוסף באמאן. את כספי העמלות וכספי קבלני הביצוע שקיבל מוסא לחשבונות חדאיק מהעמותות הזרות, נהג מוסא להעביר למוצטפא במזומן במפגשים פנים מול פנים שיועדו לכך, ולמחאג'נה, פואז וג'בארין הייתה מעורבות בהעברת אותם כספים, בין בדרך של תיאום המפגשים בהם הועברו הכספים, בין אם בדרך של העברתם בפועל. העברות הכספים מהעמותות בחו"ל, באופן שתואר, נועדו להסתיר את ייעודם האמיתי של הכספים, למנוע את תפיסתם על ידי הרשויות, ולהרחיק ככל שניתן כל קשר בינם לבין התנועה, בין הנאשמים שפועלים במסגרתה ובין עמותת אמאן.

6. כמו כן, ובהתאם לעקרונות האמורים לעיל, נקטו מוצטפא, סלימאן וג'בארין בפעולות ממשיות לשם הגשמתם של פרויקטים שפורטו בכתב האישום, שלא הושלמו בסופו של יום (חרף פעולות אלו לא הושלמה העברת הכספים לארץ), ובין היתר, יצירת קשר עם הגורמים המייצגים את מי שעתיד ליהנות מהפרויקט; הכנת תכניות; איתור קבלן מבצע; ביצוע מחקר שוק ובדיקות מקצועיות נדרשות; קביעת העלות הצפויה של הפרויקט; ופנייה לעמותות הזרות בדבר הפרויקטים האמורים. בנוסף, על פי כתב האישום, על מנת להימנע מתפיסתם על ידי הרשויות, השתמשו מוסא ומחאג'נה בטלפונים מבצעיים יעודיים, לצורך התקשרות זה עם זה בלבד. בצד האמור, מוסא ומוצטפא נמנעו מלשוחח ישירות בטלפון והמפגשים ביניהם תואמו באמצעות מחאג'נה וג'בארין.

           על רקע הדברים האמורים, יוחסו למחאג'נה, ג'בארין וגריפאת עבירות של קשירת קשר לפעול כדי להמשיך ולקיים את פעילות התנועה האסלאמית – התאחדות בלתי מותרת וארגון טרור לאחר כניסת חוק המאבק בטרור לתוקף; של חברות בארגון טרור לפי סעיף 22(ב) לחוק המאבק בטרור; ושל איסור פעולה ברכוש למטרות טרור לפי סעיף 31 לחוק המאבק בטרור (כמה עבירות; יצוין כי בכתבי האישום נכללו גם אישומים בעבירות מקבילות לעבירות אלו, לפי התקנות ולפי חוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005 (להלן: חוק מימון טרור), בהתייחס לתקופה שבין התאריכים 1.11.2016-15.11.2015).