מדינת ישראל נ' מוחמד אבו חאמד

1. בקשה להארכת מעצר בפיקוח אלקטרוני לפי סעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים).

עיקרי כתב האישום

2. המשיבים 3-1 הם אחים; המשיב 4 הוא גיסם; והמשיב 5, אשר היה קטין בעת קרות האירועים המתוארים בכתב האישום, הוא אחיינם. על-פי המתואר בכתב האישום, תקפו המשיבים ובני משפחתם שלושה מבני משפחה אחרת, בעוד המשיבים (מלבד המשיב 4) אוחזים בידיהם סכינים וצינורות. במהלך העימות דקר המשיב 5 פעם ופעמיים את אחד המותקפים (להלן: המנוח), והאחרון נפל, תוך שהמשיבים ממשיכים להכותו. עם תום הקטטה נלקח המנוח לבית החולים, כשהוא סובל מסימני חבלה רבים, קרעים ושפשופים בכל חלקי גופו. בבית החולים נקבע מותו. אדם נוסף שהותקף באותו אירוע סבל מדימום ומכאב בעיניו, כתוצאה משימוש שעשו התוקפים בגז מדמיע. המשיבים 3-1 ו-5 הואשמו בהריגה; המשיבים כולם הואשמו בעבירה של חבלה בנסיבות מחמירות; והמשיב 4 הואשם בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות.

הליכי המעצר

3. בד בבד עם כתב האישום הגישו ב"כ המדינה בקשה למעצר המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. ביום 18.8.2016 קבע בית המשפט המחוזי כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת אשמתם של המשיבים, חרף חולשה ראייתית מסוימת, וכי מתקיימת עילת מעצר של מסוכנות. בתסקירי המעצר שהוגשו על-ידי שירות המבחן תוארה רמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות אלימה מצד המשיבים 1 ו-3, רמת סיכון בינונית עד גבוהה להישנות התנהגות כאמור מצדו של המשיב 2, ורמת סיכון בינונית למעורבות בעבירות אלימות מצד המשיב 4. ברם, לאחר שמשפחת המשיבים שכרה בניין בכפר קאסם, הרחק ממקום מגורי משפחתו של המנוח, ולאור הסכם רגיעה ('עטווה') שנערך בין המשפחות, המליץ שירות המבחן על מעצר המשיבים 4-1 באיזוק אלקטרוני, ובפיקוח אחדים מבני משפחתם אשר נמצאו ראויים לכך. על בסיס זה, הורה בית המשפט המחוזי ביום 20.9.2016 על מעצר המשיבים 4-1 בפיקוח אלקטרוני. ערר שהגישה המדינה על החלטה זו נדחה בהחלטת השופט מ' מזוז מיום 29.9.2016 (בש"פ 7351/16). אשר למשיב 5, ובדומה ליתר המשיבים, נמנע שירות המבחן מהמלצה על שחרורו לחלופת מעצר; גם חלופה מוסדית שנבחנה נמצאה בלתי-מתאימה. עם זאת, שירות המבחן בחן אפשרות של מעצר המשיב 5 בפיקוח אלקטרוני בבניין ששכרה המשפחה בכפר קאסם, ובפיקוח אמו, סבו וסבתו. ברם, בשל חומרת העבירות המיוחסות למשיב 5, ותוצאותיהן הקטלניות, לא בא שירות המבחן לנוער בהמלצה סופית, נותר בהתלבטות, והותיר את סוגיית המעצר בפיקוח אלקטרוני לשיקול דעת בית המשפט. בדיון שנערך ביום 5.10.2016 שקל בית המשפט המחוזי מחד גיסא את חומרת המעשים המיוחסים למשיב 5, ומאידך גיסא את גילו ואת ההחלטה בעניינם של המשיבים 4-1. לבסוף נקבע, כי המשיב 5 גם הוא ישהה במעצר בפיקוח אלקטרוני בכפר קאסם (בפועל החל המעצר בפיקוח אלקטרוני ביום 6.10.2016, לאחר שהוגשה חוות דעת מטעם מנהלת הפיקוח האלקטרוני).

מהלך הדיונים בתיק העיקרי

4. כתב האישום הוקרא למשיבים ביום 3.8.2016, אך בשל אי-אילו חילופי ייצוג, וחומרי חקירה שביקשה ההגנה לקבל לידיה, נדחה מספר פעמים מועד מתן התשובה לכתב האישום. ביום 2.2.2017 השיב המשיב 4 לכתב האישום וביום 26.2.2017 עשו זאת יתר המשיבים. עד כה התקיימו ארבע ישיבות הוכחות, אשר במהלכן נשמעה עדותו של עד התביעה הראשון, והחלה עדותו של עד התביעה השני. מספר מועדי הוכחות שנקבעו נדחו מחמת אילוצי יומנו של בית המשפט המחוזי, ולעת הזו קבועים ארבעה מועדי הוכחות לימים 8.1.2018, 14.1.2018, 18.1.2018 ו-25.1.2018.

עיקרי טענות הצדדים

5. ב"כ המדינה טוען כי הן המעשים המיוחסים למשיבים בכתב האישום, הן תסקירי שירות המבחן – מלמדים על מסוכנות הנשקפת מן המשיבים, אשר בגינה יש להאריך את מעצרם בפיקוח אלקטרוני. זאת, לטענתו, חרף השלב הראשוני שבו מצוי הליך שמיעת ההוכחות. מנגד טענו המשיבים בדיון שנערך לפנַי ביום 12.11.2017 כי הליך ההוכחות מתנהל באיטיות רבה וצפוי להימשך זמן רב. עוד ציינו המשיבים כי הם עמדו בתנאי הפיקוח עד כה, וקיימו את התחייבויותיהם במסגרת הסכם הרגיעה; כי חל כרסום במסכת הראייתית, וכי מחדלים מצד ב"כ המדינה הביאו לעיכוב בניהול המשפט בבית המשפט המחוזי. המשיבים גורסים אפוא כי אין הצדקה להארכת מעצרם. לחלופין הציעו המשיבים, כי אורה על שחרורם, בתנאי שלא ישהו מדרום לכפר קאסם, כך שהריחוק ממשפחתו של המנוח יאיין את המסוכנות. עיקר הדגש בטיעוני המשיבים הושם על רצונם לעבוד ולהתפרנס. נוסף על כך, טען המשיב 5 כי הוא מצוי במעצר בלתי-חוקי (כפי שיבואר להלן), ועוד ביקש כי בקשת המדינה תידחה בהתחשב בשחרורו של קטין נוסף שהיה שותף לאירוע המתואר בכתב האישום. בהקשר זה טען ב"כ המדינה כי המעשים המיוחסים למשיב 5 – חמורים מאלה המיוחסים לקטין הנוסף.

דיון והכרעה

6. למקרא הבקשה, לאחר עיון בנספחיה, ולמשמע דברי ב"כ הצדדים בדיון לפנַי, באתי לכלל מסקנה כי יש להעתר לבקשת ב"כ המדינה, ולהאריך את מעצר המשיבים בפיקוח אלקטרוני, בד בבד עם בקשה מאת שירות המבחן להגיש תסקיר עדכני לבחינת אפשרות של יציאה לעבודה. אנמק.