מדינת ישראל נ' מ.

רקע 

1. הנאשם הורשע, במסגרת הסדר טיעון, בהתאם לכתב אישום מתוקן, בביצוע עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש- בבן זוג לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין התשל"ז-1977, איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין התשל"ז-1977. כמו כן צירף הנאשם כתב אישום נוסף ובמסגרתו הורשע בביצוע עבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב-1982 והפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין התשל"ז-1977.

    

2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 17.5.16 בביתו ובנוכחות ילדיו, כעס הנאשם על אשתו (להלן: "המתלוננת") וילדיו, מאחר ואחד מבני הבית הוציא בשר שהיה במקרר וצעק על ילדיו בני ה-10 וה-16 וקילל את המתלוננת, אז אמרה לו המתלוננת שהיא לא רוצה להמשיך לחיות בצורה כזאת וביקשה שייצא מהבית. בתגובה, הכה הנאשם את המתלוננת בסטירות בפניה כך שנגרמה לה אדמומיות. מיד ובסמוך, ביקשה המתלוננת לנסוע לתחנת המשטרה, יצאה מהבית והתיישבה ברכב, הנאשם יצא אחריה, ניסה לקחת ממנה את מפתחות הרכב והכה אותה בסטירות בפניה, והמתלוננת נשכה את ידו של הנאשם כדי שיניח לה. באותן נסיבות, הילדים יצאו מהבית ובן ה-16 צעק על הנאשם על כך שהוא מכה אישה והנאשם פנה לכיוון בן ה-16 אשר ניסה להגן על עצמו ולהדוף את הנאשם באמצעות רגליו. בנסיבות אלו בן ה-19 התקרב והפריד בין השניים והנאשם אמר לבן ה-16: "אני אראה לך כשתיכנס פנימה" ונכנס לבית, ובן ה-16 נשאר בחוץ, בהמשך ובסמוך, עזב הנאשם את המקום והמתלוננת הזעיקה משטרה.

    

3. על פי עובדות כתב האישום שצורף, מואשם הנאשם בכך שהפר תנאים מגבילים שהוטלו עליו על ידי בית משפט והטריד את המתלוננת בכך שבניגוד לצו האוסר עליו ליצור קשר עם המתלוננת, הטריד אותה, בכך שהתקשר אליה כ-20 פעמים בין התאריכים 30.9.16-1.10.16 ובכך השתמש במתקן בזק באופן שיש בו לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין.

    

   טיעוני הצדדים

4. ב"כ המאשימה, עו"ד דנית שושן, הצביעה על כך שמדובר בנאשם אשר לו עבר פלילי, בין היתר בעבירת אלימות במשפחה כלפיי אותה מתלוננת, בגינה ריצה 3 חודשי עבודות שירות. כמו כן ביצוען של העבירות המתוארות בכתב האישום היה לעיניי ילדיו אשר נאלצו לנסות ולהפריד בין המתלוננת לנאשם. בנוסף הצביעה על הערך החברתי המוגן שנפגע במקרים מעין אלו - שלומו ושלוות חייו של אדם ובפרט הזכות של בת הזוג והילדים להיות מוגנים מפני אלימות בתא המשפחתי. היא אף הפנתה לפסיקה שהרחיבה רבות בסוגיית הצורך לשרש את תופעת האלימות בחברה הישראלית ובפרט אלימות במשפחה. לקולא התייחסה ב"כ המאשימה להודיית הנאשם, חיסכון בעדות המתלוננת והילדים והעובדה כי הנאשם "ניקה את השולחן". לנוכח כל זאת עתרה לעונש של 5 חודשי עבודות שירות, מע"ת, קנס ופיצוי.

    

5. ב"כ הנאשם, עו"ד מוחמד סמארה, מצביע על כך שהעבירות אשר הוזכרו בעברו הפלילי של הנאשם התיישנו ולכן צריך לתת להם משקל אפסי. הוא הצביע על כך שהנאשם הודה ובכך חסך זמן שיפוטי יקר, ושמדובר בעבירות חבלה ואלימות ברף הנמוך ביותר. הוא אף ציין כי 20 השיחות המפורטות בכתב האישום שצורף אינם בפועל 20 שיחות אלא חלקן הן הודעות אשר היו חלק מדו שיח בין המתלוננת לנאשם. בנוסף הצביע על כך שהמתלוננת והנאשם התגרשו ואינם חיים יחד והנאשם מנסה לשקם את חייו מחדש כאשר הוא מצוי בחובות כבדים, כאשר שליחתו של הנאשם לביצוע עבודות שירות תביא להפסקת עבודתו במוסך השייך לו ובו הוא עובד יחיד ובכך ייפגעו המתלוננת והילדים מאחר ולא יוכל לעמוד בתשלומי המזונות. לנוכח זאת עתר ב"כ הנאשם לכך שיוטל על הנאשם עונש מרתיע בלבד של מע"ת.