מדינת ישראל נ' מ'

עסקינן בגרימת מותם של שלושה בני אדם תוך נהיגה רשלנית.

החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, ולהלן נימוקי החלטתי.

האשמה ומהלך הדיון

1. כתב האישום מייחס לנאשם את העבירות הבאות:

   גרימת מוות בנהיגה רשלנית, לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 וסעיף 64 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961 (להלן: "פקודת התעבורה") בצירוף סעיף 40 לפקודת התעבורה;

   נהיגה ברשלנות וגרימת נזק לאדם, עבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה, בצירוף סעיף 38(3) לפקודת התעבורה, ובצירוף תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961 (להלן: "תקנות התעבורה");

   חציית קו הפרדה רצוף, עבירה לפי תקנה 36 (ג) לתקנות התעבורה, בצירוף סעיף 68 לפקודת התעבורה.

2. על פי המתואר בכתב האישום, בתאריך 24.11.14 בסמוך לשעה 04:20, נהג הנאשם ברכב פרטי מסוג הונדה, בכביש 398 מכיוון כללי ירושלים לכיוון כללי תקוע, במהירות של כ- 80 קמ"ש.

   באותה העת נסע, מאחורי רכב הנאשם, רכב מסחרי ועליו כיתוב "חוות תקוע" (להלן: "רכב תקוע").

   בנתיב הנגדי, נסע אוטובוס ציבורי זעיר (טרנזיט) (להלן: "הטרנזיט"), בה נסעו שבעה נוסעים בנוסף לנהג.

   נטען בכתב האישום כי במהלך הנסיעה, כשהכביש מתעקל ימינה, הוריד הנאשם את עיניו מהכביש, סטה מנתיב נסיעתו שמאלה, חצה את קו ההפרדה הרצוף, נכנס עם רכבו לנתיב הנגדי ופגע בדופן שמאל של הטרנזיט (להלן: "האימפקט הראשון").

   כתוצאה מהפגיעה של רכב הנאשם בטרנזיט, המשיכה הטרנזיט בתנועה לעבר הנתיב הנגדי קרי; נתיב נסיעת רכב הנאשם ושם ארעה התנגשות בינה לבין רכב תקוע (להלן: "האימפקט השני").

   כתוצאה מהתאונה נפגעו נוסעי הרכבים המעורבים, שניים מנוסעי הטרנזיט נפטרו במקום ונוסע נוסף נפטר בבית החולים. בנוסף, נגרם נזק רב לכלל הרכבים שהיו מעורבים בתאונה.

   כתב האישום מייחס לנאשם גרימת מותם ברשלנות של שלושה בני אדם, ונזק לגוף ולרכוש.

   התשובה לאישום