מדינת ישראל נ' מ. ע

הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בשתי עבירות שעניינן תקיפה הגורמת חבלה של ממש- בת זוג בשני אירועים שונים.

על פי עובדות אישום מס' 1, ביום 15/7/2011 בשעה 20:00 או בסמוך לכך, בבית בת זוגו של הנאשם,ס. א (להלן: "המתלוננת"), תקף הנאשם את המתלוננת וגרם לה חבלה של ממש. לאחר חילופי דברים בין בני הזוג תפס הנאשם את המתלוננת בשערה, משכה ברחבי הבית, הפילה ארצה והכה אותה באגרוף, בבעיטה ובצביטה עד שאבדה את הכרתה, כל זאת כששני ילדיהם הקטינים בוכים.

המתלוננת קמה והסתגרה בחדר האמבטיה, שם נעלה את עצמה עד שעלה בידה להימלט מן הבית.

כתוצאה מהתקיפה אושפזה המתלוננת בבית החולים, כשהיא סובלת מחבלות באזור הפנים והמטומה סביב עינה השמאלית.

על פי עובדות אישום מס' 2, ביום 6/5/2010 (שנה וחודשיים קודם לאירוע הנזכר באישום 1), בבית המתלוננת, תקף הנאשם את המתלוננת באגרופיו. המתלוננת אושפזה למשך יומיים כשהיא סובלת מהקאות, איבוד הכרה, המטומה סביב גשר האף, פצעים שטחיים באזור הפה וכאבים בבטנה.

טיעוני הצדדים לעונש

טיעוני התביעה

בפתח טיעוניה לעונש התייחסה ב"כ התביעה לנסיבות ביצוע העבירות ולחומרתן, לעובדה שמדובר בשני אירועים נפרדים, לערכים המוגנים בעבירה של גרימת חבלה של ממש בבת זוג ולתוצאות מעשיו של הנאשם.

בנסיבות העניין, טענה התביעה למתחם ענישה הנע בין 6 ל-12 חודשי מאסר לכל עבירה.

בהתחשב בכך שמדובר בנאשם ללא הרשעה בעבירה דומה, ובשל חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות הסכימה התביעה "לחפוף בין המתחמים" (הכוונה יש להניח כי ייקבע מתחם אחד לשתי העבירות) וביקשה להשית על הנאשם עונש מאסר בן 6 חודשים, מאסר מותנה, קנס ופיצוי.