מדינת ישראל נ' לורי שם טוב

 בקשה שלישית להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996; וערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט א' הימן) במ"ת 14280-04-17 מיום 17.6.2018

1. שני ההליכים שבהם עסקינן עניינם במעצרה של לורי שם טוב מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים נגדה (להלן: העוררת). ההליך הראשון הוא ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 17.6.2018 (כבוד השופט א' הימן) ב-מ"ת 14280-04-17, שבה דחה בקשה לעיון חוזר בהחלטה לעצור את העוררת עד תום ההליכים. ההליך השני הוא בקשה שלישית של המדינה (להלן: המשיבה) להארכת מעצרה של העוררת מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים).

רקע והליכים קודמים

2. נגד העוררת ושני נאשמים נוספים – מרדכי (מוטי) לייבל וצבי זר (להלן:לייבל ו-זר, וביחד: הנאשמים הנוספים) הוגש כתב אישום מתוקן לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו המונה 120 אישומים בעבירות של פרסום פרסומים פוגעניים, הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, העלבת עובדי ציבור, לשון הרע, הפרת איסורי פרסום לרבות תוך פגיעה בקטינים, התחזות כאדם אחר, עבירות מחשב ועוד; מרביתן של העבירות בוצעו דרך רשת האינטרנט וכלפי עובדי ציבור. על פי המתואר בכתב האישום העוררת קשרה קשר עם הנאשמים הנוספים לביצוע עבירות נגד גורמי רווחה, גורמים ממערכת אכיפת החוק והמשפט, ונגד אחרים שעיסוקם בעניינים שנוגעים לסכסוכי משמורת ילדים ולהוצאת ילדים ממשמורת הוריהם. במסגרת זאת, על פי הנטען, פרסמו העוררת והנאשמים הנוספים תכנים מכפישים ובוטים באינטרנט ביחס למתלוננים, לרבות תכנים מיניים; וכן פרסמו פרטים אישיים של עובדי ציבור ובהם כתובות מגורים, מספרי טלפון אישיים ופרטי חשבונות בנק. בנוסף, כך נטען, במסגרת פעילותם פרסמו העוררת והנאשמים הנוספים פרטים מתוך הליכים חסויים בעניינם של קטינים, על מנת לחבל בהליכי אימוץ של אותם קטינים. לעוררת וללייבל אף מיוחסות עבירות של סחיטה באיומים; ולעוררת מיוחסות בנוסף עבירות מרמה שונות ובכלל זה זיוף של מסמכים רשמיים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

3. במסגרת בקשה שנייה להארכת מעצרה של העוררת, בקשה שנענתה, עמד בית משפט זה בהרחבה על פרטי הפרשה ועל הליכי המעצר שהתקיימו בעניינה של העוררת, שנתונה במעצר מיום 27.2.2017 (ראו בש"פ 2525/18 מדינת ישראל נ' שם טוב (17.4.2018)); ומשכך הדברים יובאו להלן אך בתמצית.

           בקשה למעצרם של העוררת ושל הנאשמים הנוספים עד תום ההליכים הוגשה ביום 6.4.2017 עם הגשת כתב האישום נגדם. ביום 10.9.2017 הסכים בא-כוחה של העוררת לקיומן של ראיות לכאורה בעניינה, אך טען לעניין עילת המעצר נגדה וביקש כי יוגש תסקיר מאת שירות המבחן שיבחן אפשרות לשחרורה של העוררת לחלופת מעצר; ותסקיר כאמור נערך ביום 3.10.2017. התרשמותו של שירות המבחן הייתה כי לעוררת יש נטייה להתנהלות אובססיבית, אגרסיבית וחסרת גבולות, וכי קיים סיכון גבוה להישנות התנהגות דומה בעתיד. עוד סבר שירות המבחן כי המפקחים שהוצעו על ידי העוררת – בן זוגה מר משה שלם, גברת עדי ליכטנשטיין, וגברת עופרה ענקרי – אינם מתאימים לרמת הסיכון המוערכת ולא יוכלו להוות מענה הולם לסיכון הפוטנציאלי להישנות המעשים וליכולתה של העוררת לעמוד במגבלות השחרור. משכך נמנע שירות המבחן מלהמליץ על שחרורה של העוררת לחלופת מעצר. ביום 16.10.2018 הגיש שירות המבחן תסקיר משלים בעניינה של העוררת במסגרתו נמסר כי גם שני מפקחים נוספים שהוצעו על ידי העוררת – גברת גליה קהא ומר מיכאל פלג – נמצאו לא מתאימים על ידי שירות המבחן, ועל כן אין בידו להמליץ על שחרור לחלופת מעצר גם כעת.

4. בהחלטה מיום 26.10.2017 הורה בית המשפט המחוזי על מעצר מאחורי סורג ובריח של העוררת עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינה, והוא הדין גם ביחס לנאשמים הנוספים (להלן: החלטת המעצר). בית המשפט קבע כי מן העוררת והנאשמים הנוספים נשקפת מסוכנות; וכן קבע כי מסוכנות זו קמה במידה שווה מכל אחד משלושת הנאשמים, וכי אין מקום לאבחנה ביניהם בהקשר זה. לגישתו, המסכת כולה מצדיקה את מעצרם של השלושה עד תום ההליכים, ובלשונו: "די לי בריבוי האישומים המיוחסים להם יחדיו בגין פרסומים בוטים ופוגעניים, על מנת לקבוע כי מסוכנותם הנשקפת ממעשיהם אלה עולה, כשלעצמה, כדי מידה גבוהה שאין בחלופת מעצר להפיגה או להפחית ממנה במידה המתקבלת על הדעת"; ועוד הוסיף בית המשפט וציין כי לעוררת וללייבל מיוחסות אף עבירות סחיטה באיומים המקימות חזקת מסוכנות כשלעצמן, וכי לעוררת מיוחסות בנוסף עבירות של זיוף וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

5. כנגד החלטת המעצר הגישה העוררת ערר שנדון לפניי "בגלגול קודם", ביום 22.11.2017. במהלך הדיון הוצע כי ייעשה ניסיון נוסף לאתר מפקחים הולמים לעוררת, ככל שיימצאו מתאימים על ידי שירות המבחן. הצדדים הגיעו להסכמות בנושא, ומשכך הערר נמחק (בש"פ 8872/17 שם טוב נ' מדינת ישראל (22.11.2017)). בשלב זה הורה בית המשפט המחוזי על עריכת תסקיר משלים בעניינה של העוררת לשם בחינת מפקחים נוספים.

           להשלמת התמונה בנקודה זו, יוער כי באותו שלב שוחררו הנאשמים הנוספים למעצר בית וזאת על יסוד המלצת שירות המבחן, ולאחר שעררים שהגישו לבית משפט זה התקבלו (ראו החלטת השופט ע' פוגלמן מיום 29.11.2017 בעניינו של זר (בש"פ 9132/17); והחלטת השופט מ' מזוזמיום 17.12.2017 בענייננו של לייבל (בש"פ 9227/17).