מדינת ישראל נ' לביא ואח'

           בקשה שנייה להארכת מעצרם של המשיבים 4 ו-7 לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: החוק) ב-90 ימים החל מיום 12.9.2018, או עד למתן פסק דין בת"פ 34158-09-17 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם.

           הבקשה מתייחסת לכל שבעת הנאשמים הנזכרים בכתב האישום (להלן יחד: הנאשמים), אך מאחר שכל הנאשמים פרט לנאשמים 4 ו-7 (הם המשיבים 4 ו-7 בבקשה שלפניי, ולהלן יחד: המשיבים) הסכימו להארכת מעצרם, יתרכז הדיון בעניינם בלבד.

1. עיקרי הפרשה פורטו בהחלטתו של השופט נ' הנדל מיום 11.6.2018 בבש"פ 4434/18, ולא אחזור אלא על עיקרי הדברים. ביום 14.9.2017 הוגש כתב אישום שייחס לכלל הנאשמים עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע (ריבוי עבירות) לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) לאחר שבמסגרת סכסוך בין חבורה עבריינית עליה נמנו הנאשמים 6-1 לבין אחרים, הנאשמים קשרו קשר לפגוע באחרים. למשיב 7 יוחסה בנוסף עבירה של סחר ועסקה אחרת בנשק לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין, לאחר שהעביר לשניים מהנאשמים שני אקדחים עטופים בגרב.

2. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדם. ביום 17.10.2017 הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב 4 עד לתום ההליכים, בהסכמתו, ואילו בעניינו של המשיב 7 נקבע דיון בשאלת הראיות לכאורה. ביום 12.12.2017 קבע בית המשפט כי קיימות ראיות נסיבתיות לכאורה להוכחת האישומים המיוחסים למשיב 7, אך ישנה חולשה ראייתית בכל הנוגע לאקדח אחד שלא נתפס על ידי המשטרה. המשיב 7 נשלח לשירות המבחן, שבחן שתי חלופות מעצר אך לא המליץ על שחרורו לחלופה שכן התרשם כי קיים סיכון גבוה להתנהגות אלימה מצידו וכי המפקחים המוצעים לא יתפסו כדמויות סמכותיות ומציבות גבול (תסקירים מיום 11.1.2018 ומיום 29.1.2018). על כן, הורה בית המשפט ביום 30.1.2018 על מעצרו של המשיב 7 עד לתום ההליכים. בית המשפט התרשם כי מחומר הראיות עולה שהמשיב 7 נטוע בעולם העברייני; תסקירי שירות המבחן מלמדים כי לא ניתן לתת בו אמון; ובהתחשב בעברו הפלילי ובמסוכנותו, לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בחלופה.

3. במסגרת ההליך העיקרי, ביום 14.9.2017 הוקרא כתב האישום לנאשמים. המענה לכתב האישום נדחה מספר פעמים, בעיקר מטעמים של לימוד חומר החקירה והסדרת הייצוג, בין היתר של המשיב 4. לאחר שבית המשפט מינה למשיב 4 ולנאשמים 3-2 סנגור מטעם הסנגוריה הציבורית, הודיעו באי כוחם בישיבה ביום 16.5.2018 כי חומר הראיות טרם צולם ונלמד ויש צורך בדחיית הדיון. מועד למענה ולקביעת הוכחות נקבע ליום 18.6.2018. במועד זה, הפנה בית המשפט את הצדדים להליך גישור, ונקבעה ישיבת תזכורת ליום 13.9.2018.

           ביום 16.7.2018 התקיימה ישיבת גישור, בין היתר בעניינם של המשיבים 4 ו-7. מועד לישיבת גישור נוספת נדחה ונקבע ליום 8.10.2018.

4. ביני לביני, ומשלא הסתיים המשפט, האריך בית משפט זה ביום 11.6.2018 את מעצרם של המשיבים ב-90 ימים החל מיום 14.6.2018 (בש"פ 4434/18 הנזכר לעיל). ביחס למשיב 4 נקבע כי מכתב האישום עולה שהוא יזם את התוכנית העבריינית, תוכנית שכללה תעוזה, התחזות לשוטרים ושימוש בכלי נשק, ואלו מקימים בעניינו מסוכנות קונקרטית. בהתחשב גם בעברו הפלילי, נמצא כי יש להורות על הארכת מעצרו. ביחס למשיב 7 נקבע כי אמנם מנקודת מבטו עולה קושי בכך שחלפו תשעה חודשים מבלי שניתנה תשובה מהותית לכתב האישום, אולם האיזון שבין האינטרס הציבורי שבמסוכנותו לבין זכותו למשפט יעיל, מצדיק בעת הזו את קבלת הבקשה.

5. בבקשה שלפניי נטען כי נשקפת מהמשיבים מסוכנות הנלמדת מהמיוחס להם בכתב האישום, שכן הם פעלו בצוותא במספר הזדמנויות על מנת לפגוע ולקטול אחרים, כשלפעולות נלוו תכנון מוקדם והצטיידות בנשק. המעשים מקימים עילת מעצר מכוח סעיפים 21(א)(1)(א), 21(א)(1)(ב) ו-21(א)(1)(ג)(2) לחוק, וזאת נוכח חשש לשיבוש הליכי משפט, השפעה על עדים וסיכון בטחון הציבור.