מדינת ישראל נ' יוסף ואח'

הנשיאה א' חיות:

           ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת מ' ברנט) מיום 13.6.2017 בת"פ 21196-07-13 לפיו זוכו המשיבים מחמת הספק מעבירות שוחד ושיבוש מהלכי משפט שבהן הואשמו.

רקע הדברים

1. בשנת 2009 נפתחה ביחידה הארצית לחקירות הונאה (להלן: יאח"ה) חקירה סמויה נגד בכירים בקופת חולים "מאוחדת" וספקים שונים של הקופה בחשד לביצוע עבירות שחיתות ועבירות מס (להלן: פרשת מאוחדת), ובשנת 2010 הצטרפו לצוות החקירה חוקרים ממחלקת חקירות ומע"מ ירושלים (להלן: מחלקת המסים). המשיב 1 (להלן: יוסף) שימש באותה העת כראש מדור במחלקת המסים ואילו המשיב 2 (להלן: סיבוני) היה אחד מהחשודים בפרשה. לאחר שהחקירה הפכה לגלויה התעורר ביאח"ה חשד כי אחד החוקרים הדליף מידע למעורבים בפרשה וביום 15.11.2010 אישר חשוד בשם אלי סניור (להלן: סניור) את החשדות בחקירתו וסיפר כי ההדלפה הגיעה משני חוקרים במחלקת המסים. עוד סיפר סניור לחוקריו כי שמו של אחד מהם הוא ל' וכי הוא מתגורר בשכנות לסיבוני ביישוב בA . בעקבות המידע שמסר סניור עצרה המשטרה עובד במחלקת המסים, ל.מ  (להלן: מ' ), בחשד שהדליף פרטים מתוך החקירה ובהמשך חקרה גם את יוסף בגין אותם החשדות. ביום 19.11.2010, בעודו במעצר, הודה מ'  בפני מדובבים בחשדות המיוחסים לו וליוסף. מ'  סיפר למדובבים כי מספר ימים לפני שהחקירה בפרשת מאוחדת הפכה לגלויה, נפגשו הוא ויוסף עם סיבוני בביתו ומסרו לו מידע מתוך החקירה תמורת 30,000 ש"ח. עוד סיפר מ'  למדובבים כי עורכת הדין שייצגה אותו באותה העת (עו"ד איילת אפיק-חכמון – ולהלן: עו"ד חכמון) סייעה לו וליוסף לתאם גרסאות בנוגע לסיבה שבגללה הגיע יוסף לA ביום שבו נפגשו עם סיבוני.

2. בחודש אוקטובר 2011 הואשם מ'  בבית המשפט המחוזי בירושלים בנטילת שוחד ובשיבוש מהלכי משפט (ת"פ 34088-10-11). בכתב האישום נטען כי לאחר שמ'  שמע כי מתנהלת חקירה סמויה נגד סיבוני הוא שיתף במידע את יוסף וקשר עמו קשר להדליף לסיבוני מידע מתוך החקירה בעבור בצע כסף. בהמשך לכך, פנה מ'  לסיבוני ואמר לו כי מתנהלת נגדו חקירה סמויה וכי יעביר לו מידע על אודותיה תמורת תשלום. ביום 2.11.2010, כך על פי כתב האישום, נפגשו סיבוני, מ'  ויוסף בביתו של סיבוני בA . באותה פגישה חשפו יוסף ומ'  בפני סיבוני פרטים חסויים מתוך החקירה המתנהלת נגדו והוא בתמורה שילם ליוסף 30,000 ש"ח בהם התחלק עם מ' . שלושה ימים לאחר מכן, ביום 5.11.2010, גילו מ'  ויוסף לסיבוני כי החקירה הסמויה נגדו עומדת להפוך לגלויה וכי ביום 8.11.2010 הוא עתיד להיעצר על ידי המשטרה. בעקבות כך מכר סיבוני עוד באותו היום ניירות ערך בשווי 7 מיליון ש"ח במטרה להבריח את כספו לחו"ל. ואולם, כך על פי הנטען, בשל ההתרעה הקצרה שניתנה לו, לא הצליח סיבוני להעביר את כספו לחו"ל לפני היום שבו היה אמור להיעצר. סיבוני נמנע מללון בביתו בלילה שקדם לתחילת השלב הגלוי בחקירה וכאשר הגיעו שוטרים לביתו בבוקר יום 8.11.2010 לא עלה בידם לאתרו. בדרך זו, כך על פי הנטען, היתה לסיבוני השהות שנדרשה לו על מנת להבריח את כספו לחו"ל והוא הצליח להעביר כמעט 2 מיליון דולר לחשבון בנק בשוויץ. עוד נטען כי מ'  החזיק 8,640 ש"ח במזומן בעת שנעצר וכי הוא ויוסף תיאמו גרסאות בסיועה של עו"ד חכמון ומסרו בחקירתם גרסה שקרית לפיה ביום הפגישה עם סיבוני הגיע יוסף לA במטרה לסייע למ'  לתקן תקר בגלגל מכוניתו.

3. במשפטו הכחיש מ'  את ההאשמות נגדו ובעקבות כך הוגשה הודאתו כראיה מכוח סעיף 10א לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: פקודת הראיות). בתגובה טען מ'  כי הודאה זו אינה קבילה משום שניתנה בלחץ ואיומים שהפנו כלפיו המדובבים שהוכנסו לתאו וכן משום שנמנע ממנו טיפול רפואי. נוכח טענות אלו העידה המדינה את המדובבים שהשתתפו בחקירתו של מ'  והם אישרו כי האשימו אותו בכך שהוא שוטר סמוי והרימו עליו את קולם, אך הכחישו שאיימו עליו ישירות וטענו כי הוא שמר על קור רוח לכל אורך שהותם המשותפת. בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ר' פרידמן-פלדמן) קבע כי הודאתו של מ'  קבילה וכי יש ליתן לה משקל ראייתי מלא. נקבע כי אף שהמדובבים האשימו את מ'  שהוא שוטר סמוי לאחר ש"גילו" כי שיקר להם בנוגע לנסיבות מעצרו, מהקלטת השיחה שניהלו עמו עולה שמ'  שמר על קור רוח ולא חש מאוים על ידם. עוד נקבע כי להודאתו של מ' נמצאו חיזוקים רבים בחומר הראיות, וביניהם הודעתו של סניור במשטרה והתנהלותו של סיבוני טרם מעצרו. בית המשפט אף דחה את הטענות שהעלה מ'  בנוגע למהימנות הגרסה שמסר סניור במשטרה וקבע כי היא מתיישבת היטב עם הראיות האחרות בתיק. מטעמים אלו הרשיע בית המשפט קמא את מ'  בנטילת שוחד ושיבוש הליכי משפט וגזר עליו 10 חודשי מאסר בפועל ו- 8 חודשי מאסר על תנאי. מ'  ערער על פסק הדין וביום ‏9.7.2017 דחה בית משפט זה ברוב דעות את הערעור (ע"פ 4109/15 – להלן: ערעור מ' ). השופט צ' זילברטל, שאליו הצטרף המשנה לנשיאה ס' ג'ובראן, קבע כי אף שהמדובבים התבטאו כלפי מ'  באופן שניתן לראותו כאיום לפגיעה פיזית, אין מקום לפסול את הודאתו משום שבחינת מכלול הראיות בתיק מלמדת כי מ'  לא הודה כתוצאה מהלחצים שהפעילו המדובבים. לעומתם, סבר השופט נ' הנדל כי המדובבים הביאו את מ'  להאמין שאם לא יודה במעשים המיוחסים לו הוא עלול לשלם על כך בשלמות גופו, ויתכן שאף בחייו ולפיכך הודאתו אינה קבילה.

4. בחודש יולי 2013 הגישה המדינה לבית המשפט קמא כתב אישום נגד יוסף, סיבוני ועו"ד חכמון (ת"פ 21196-07-13) בגין אותם האירועים אשר בהם הואשם והורשע מ' . בגין המעשים המתוארים בכתב האישום ייחסה המדינה לסיבוני וליוסף עבירת שוחד ושיבוש מהלכי משפט ולעו"ד חכמון עבירת שיבוש מהלכי משפט. במסגרת המשפט זימנה המדינה את מ'  לעדות והגישה את הודאתו בפני המדובבים כראיה. מ'  מצדו שב וטען כי מדובר בהודאת שווא שחולצה ממנו באיומים, אך הפעם בחרה המדינה שלא לזמן לעדות את המדובבים ששהו עמו במעצר. בעקבות כך קבע בית המשפט קמא כי לא ניתן לסמוך על הודאה זו ולאחר שניתח את יתר הראיות בתיק הוסיף וקבע כי יש לזכות את סיבוני, יוסף ועו"ד חכמון מחמת הספק.

פסק דינו של בית המשפט קמא

5. בית המשפט קמא קבע כי מהראיות שהוצגו בפניו עולה כי לאחר שהממונה על מ'  במחלקת המסים עודכן בנוגע להיכרות בינו ובין סיבוני הוא מידר אותו מהחקירה ואסר עליו להיות מעורב בה. במקביל דיווח מפקדו של מ' על ההיכרות בין מ'  וסיבוני לתנ"צ אפרים ברכה ז"ל שעמד באותה העת בראש יאח"ה והלה תיעד את הדיווח במזכר. בית המשפט קמא קבע כי מעדותו של מ'  עולה כי בסמוך לאחר שסיפר למפקדיו על ההיכרות עם סיבוני הוא סיפר על כך גם ליוסף. עוד נקבע כי למרות שמ'  ויוסף ידעו שמתנהלת נגד סיבוני חקירה, הם נפגשו עמו בביתו ביום 2.11.2010 ולאחר מכן מסרו גרסה שקרית בנוגע לסיבה שבגללה הגיע יוסף לA באותו היום. כמו כן נקבע כי יום לאחר הפגישה האמורה החלו סיבוני וסניור לתקשר ביניהם באמצעות טלפונים סלולריים שאינם רשומים על שמם ושהתשלום בעבורם נעשה מראש ובמזומן (להלן: טוקמנים). בית המשפט קמא הוסיף וקבע כי מ'  לא נתן הסבר מניח את הדעת לכך שבעת מעצרו החזיק בידיו 8,640 ש"ח במזומן וכי טענתו לפיה מדובר בכספים שהלווה מחבריו ליחידה היא בלתי סבירה ואינה מתיישבת עם הראיות בתיק. עוד נקבע כי סיבוני שיקר כשטען כי לא היה בביתו כאשר המשטרה הגיעה לעצור אותו משום שנסע בלילה שלפני כן לקברי צדיקים בצפון הארץ.