מדינת ישראל נ' ט.מ. - פסקדין

בפניי בקשה לשחרור בערובה בתנאים מגבילים, בהתאם להוראות סעיפים 21 ו-48 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו – 1996, כאשר למשיב שבפניי מיוחסת עבירה בשכרות.

מעובדות כתב האישום עולה כי ביום 20.3.26 בסמוך לשעה 01.49 נהג המשיב ברכב פרטי בכביש 89, קילומטר 53.5 ממזרח למערב.

עוד נטען בכתב האישום כי עת נהג המשיב ברכבו, כאשר הוא שיכור. בבדיקת דגימת אוויר נשוף נמצא ריכוז אלכוהול של 873 מיקרוגרם, העולה על המידה הקבועה בחוק וכן עולה מעובדות כתב האישום כי המשיב כשל בביצוע מבחני המאפיינים אשר בוצעו לו והכל כמפורט בכתב האישום.

לטענת המבקשת, מדובר במשיב אשר ממנו נובעת מסוכנות המצריכה את המשך שהותו בתנאים מגבילים, הכוללים איסור יציאה מהבית בכל שעות היממה, כאשר את עיקר הטענות מבססת המבקשת על סמך עברו התעבורתי של המשיב, הכולל הרשעה בגין עבירה דומה משנת 2014 וכן כתב אישום אשר הוגש נגד המשיב בגין עבירה זהה בבית משפט לתעבורה בעכו וזה תלוי ועומד נגדו.

עוד נטען על ידי המבקשת כי למשיב 8 הרשעות תעבורה קודמות, אשר אחת מהן בגין עבירה זהה.

המשיב שוחרר על ידי קצין משטרה ביום 20.3.26 וכחלק מתנאי שחרורו אשר הוטלו עליו על ידי קצין המשטרה, שהה בתנאי מעצר בית מלא במשך 5 ימים ולהבטחת תנאים אלה חתם על ערבות עצמית בסך של 5000 ₪.

בפתח הדיון שהתקיים בפניי היום, הציג המשיב אישור בדמות צו 8, אשר במסגרתו גוייס לשירות חירום, וצו זה תקף, בשלב זה, עד ליום 1.4.26.

אין ספק כי מסוכנותו של נהג נלמדת ממהות העבירה המיוחסת לו מחד ומעברו התעבורתי מאידך.

עם זאת ובכל הקשור לעילת המעצר בהליכי תעבורה, אפנה לבש"פ 2974/15 מרדכי אשכנזי נ' מדינת ישראל, אשר בו נקבע על ידי כב' השופטת ברק ארז כי הכלל הינו שחרור לחלופת מעצר, ולא מעצר עד לתום ההליכים המשפטיים.

ער אני לעברו התעבורתי של המשיב, הכולל הרשעה בגין עבירה דומה, אך זו משנת 2014 ומאז ועד היום חלפה תקופה העולה על עשור מאז שהורשע.

אכן, כפי שעולה מהבקשה, נגד המשיב כתב אישום נוסף בבית משפט לתעבורה בעכו ואף נטען בבקשה כי המשיב לא התייצב לדיון והוצא נגדו צו הבאה.

עם זאת, הוצג בפניי היום אישור בדבר צו מילואים, המעיד כי גיוסו של המשיב החל מיום 15.2.26 עד 1.3.26, כאשר הדיון בבית משפט לתעבורה בעכו מתקיים ביום 22.2.26.

במסגרת הבקשה שבפניי עלי לשקול הן את טובת הציבור מפני המסוכנות הנובעת מהמשיב, כאשר מהעבר השני יש לשקול גם את עניינו ונסיבותיו האישיות של המשיב. לא יכול להיות כל ספק כי אנו מצויים בתקופה לא פשוטה ומורכבת, אשר במסגרתה גויס המשיב לשירות מילואים פעיל ולא יכולה להיות גם מחלוקת לעניין התרומה בהקשר זה לכלל הציבור.

המסוכנות העיקרית הנובעת מהמשיב היא בהמשך נהיגתו ושימוש בדרך הציבורית וממכלול הנסיבות, סבורני כי טובת הכלל היא בהעדפת מתן האפשרות למשיב לחזור ליחידתו ולהמשיך לשרת את הציבור ככלל.

עוד סבור אני כי המקום לשקול נתון זה על ידי המבקשת בטרם הוגשה הבקשה.

מכלל האמור ולאחר ששקללתי את מכלול השיקולים, אני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים המגבילים הבאים:

1. אני פוסל את המשיב מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה וזאת עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בפל"א 15130-03-26. נוכח הצהרת המשיב בפניי, אני פוטר אותו מחובת הפקדת הרישיון והמזכירות תנפיק אישור הפקדה החל מהיום.

    

2. להבטחת תנאי שחרורו יחתום המשיב על ערבות עצמית בסך של 5000 ₪.

    

3. תחתם ערבות צד ג' בסך של 5000 ₪ על ידי מר XXX ת.ז. XXX להבטחת קיום תנאי השחרור.

    

   למען הסר ספק, תנאי איסור יציאת המשיב מביתו, אשר נקבעו על ידי קצין המשטרה, מבוטלים בזאת.

   <#3#>

    

   ניתנה והודעה היום ז' ניסן תשפ"ו, 25/03/2026 במעמד הנוכחים.

    

   רומן קלוגרמן, שופט

    

   ב"כ המבקשת: אבקש עיכוב ביצוע על מנת לשקול הגשת ערר.

    

   <#4#>

   החלטה

    

   ניתן בזאת עיכוב ביצוע עד ליום 26.3.26 בשעה 12.00.

   ב"כ המבקשת תודיע עד מחר - 26.3.26 - בשעה 09.00 אם בדעתה להגיש ערר אם לאו.

    

   <#6#>

    

   ניתנה והודעה היום ז' ניסן תשפ"ו, 25/03/2026 במעמד הנוכחים.

    

   רומן קלוגרמן, שופט

    

   הוקלד על ידי יפית כהן