מדינת ישראל נ' ג'.ח.

השופטת ע' ברון:

1. לפנינו ערעור על קולת העונש שנגזר על המשיב, לאחר שהורשע על פי הודאתו בעבירות של תקיפה לשם גניבה בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לביצוע פשע במסגרת הסדר טיעון שאליו הגיעו הצדדים. ביום 6.6.2016 גזר בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת מ' ברנט) על המשיב 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות; 8 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שלא יעבור עבירות שבהן הורשע ועבירות אלימות או רכוש מסוג פשע; 6 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים, והתנאי הוא שלא יעבור עבירות אלימות או רכוש מסוג עוון; וכן פיצוי למתלוננים בסך 30,000 ש"ח. יוער כי בעקבות האירוע היה המשיב נתון במעצר מאחורי סורג ובריח החל מיום 10.8.2014 ועד ליום 10.12.2014; מיום 11.12.2014 ועד היום הוא נתון במעצר בית בפיקוח אלקטרוני, ומחודש פברואר 2016 אושרה יציאתו של המשיב לעבודה ומדובר הלכה למעשה  במעצר בית לילי בלבד עם איזוק אלקטרוני. לבקשת המערערת ובהסכמת המשיב, משהוגש הערעור עוכב עונש המאסר בעבודות שירות, עד להחלטה אחרת.

כתב האישום והסדר הטיעון

2. נגד המשיב, כיום בן 44 נשוי ואב לשלושה, ללא עבר פלילי קודם, הוגש כתב אישום מתוקן (להלן: כתב האישום) במסגרת הסדר טיעון שייחס לו עבירה של תקיפה לשם גניבה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 381(א)(2) בצירוף סעיף 381(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), וכן עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין. עוד במסגרת הסדר הטיעון – שאליו הגיעו הצדדים עקב קשיים ראייתיים שטיבם אינו ידוע לבית משפט זה – נקבע כי לעניין העונש המערערת תגביל את עצמה לדרישה של 22 חודשי מאסר בפועל, ואילו המשיב יטען באופן חופשי; וכי למתלוננים ישולם פיצוי בסכום כולל של 30,000 ש"ח. יצוין כי המערערת דרשה פיצוי בסך של 25,000 ש"ח בלבד, והמשיב הוא שהציע להוסיף סך של 5,000 ש"ח לסכום זה, בשל תחושת הצער והחרטה שחש לדבריו.

          על פי עובדות כתב האישום, עובר לביצוע המעשים המיוחסים לו, ביצע המשיב עבודות אינסטלציה בדירתם של זוג קשישים, ילידי 1921 ו-1928 (להלן: המתלונן, המתלוננת והמתלוננים, לפי העניין). לאחר מכן, תוך ניצול היכרותו עם דירת המתלוננים, קשר המשיב קשר עם שניים נוספים לביצוע שוד בדירה: אבי לב (להלן: אבי) ואדם אחר שזהותו אינה ידועה למערערת, וטרם נתפס עד ליום זה (להלן: האחר). במסגרת הקשר ולשם קידומו נפגשו השלושה (להלן: הקושרים) בביתו של אבי, ובפגישה שיתף אבי את המשיב והאחר בפרטים הידועים לו על מבנה הדירה, המתלוננים המתגוררים בה, והחפצים שניתן לגנוב מהם – פרטים שאותם למד משהייתו בדירת המתלוננים. כפעולת הכנה לביצוע השוד הגיעו המשיב ואבי לדירת המתלוננים על מנת לבחון אותה, דפקו בדלת וביקשו מהמתלוננת לבצע עבודות אינסטלציה נוספות בדירה – אך היא סירבה להכניסם.

          לאחר מועד זה, נפגשו הקושרים שוב ביום 20.5.2014 בביתו של אבי והתכוננו לביצוע השוד. לשם כך השלושה הצטיידו בתיק גב, נייר דבק רחב וחוטי בד, ונסעו יחד ברכבו של המשיב לדירת המתלוננים. בשעה 13:30 לערך הגיעו הקושרים לדירה, ולאחר שהמתלונן פתח את דלת הכניסה, אבי או האחר אחזו בפניו ובידו וגררו אותו לחדרים האחרים בדירה. המתלוננת שראתה את המתרחש נפלה ארצה והחלה לזעוק לעזרה, ואז האחר איים עליה שאם לא תחדל מצעקותיה הוא יכה בה בפנס שנמצא במגירה בדירה וידביק את פיה עם נייר הדבק שהביאו עימם. מפחד ממימוש האיום, חדלה המתלוננת מן הזעקות. הקושרים נטלו מן הדירה, תוך שהם מאיימים ומשגיחים על המתלוננים, כסף מזומן בסך 1500 ש"ח; תכשיטי זהב בשווי של כ-3000 ש"ח; מכשיר טלפון נייד של המתלונן; תיק עם מסמכים; שעון יד; ואת תעודת הזהות של המתלוננת. לאחר מכן נמלטו הקושרים מן המקום ברכבו של המשיב.

3. מעובדות כתב האישום עולה אפוא כי המשיב לקח חלק בפעולות ההכנה לשוד; השתתף באירוע עצמו; היה עד לאלימות הפיזית ולאיומים נגד המתלוננים; ורכבו שימש להגעה ולהימלטות מזירת האירוע. עם זאת, יוער כי אין חולק שלפי כתב האישום לא מיוחסת למשיב נקיטת האלימות הפיזית בעצמו כלפי המתלוננים. ביום 18.10.2015, ולאחר שהצדדים הביעו את הסכמתם להסדר הטיעון, הרשיע בית המשפט המחוזי (השופטת ל' ברודי) את המשיב על פי הודאתו בעבירות שיוחסו לו כמפורט בסעיף 1 לעיל.

להשלמת התמונה העובדתית יצוין כי אבי הורשע על פי הודאתו ובמסגרת עסקת טיעון, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1), וביצוע שוד בחבורה לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין. ביום 9.2.2015 נגזרו על אבי עונש של 42 חודשי מאסר בפועל וכן עונשים נלווים. על אף ניסיונות לאתר את האחר, זהותו לא ידועה למשטרה והוא טרם הובא לדין.

תסקירי שירות המבחן