מדינת ישראל נ' בסנו

ש 

1. בקשה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) להארכת מעצרו בפיקוח אלקטרוני של המשיב, ב-90 ימים, החל מיום 3.3.2018 או עד למתן פסק דין בת"פ 16579-08-16 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם; וכן ערר המדינה על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 1.1.2018 (השופט י' טופף) לפתוח "חלונות" במעצר המשיב בפיקוח אלקטרוני על מנת לאפשר לו לצאת לעבודה מידי יום.

2. ביום 7.8.2016 הוגש נגד המשיב ושמונה נוספים כתב אישום, שלימים תוקן. כתב האישום המתוקן, המונה תשעה אישומים, מייחס לנאשמים פעילות במסגרת הארגון הגזעני והאלים "לה פמיליה", שהוקם על ידי אוהדים של קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים. המשיב נמנה על הנהגת הארגון החל מהקמתו בשנת 2005 ועד למעצרו ביולי 2016. שניים מן האישומים בכתב האישום נוגעים למשיב דנן - האישום הראשון והאישום החמישי - והם מייחסים לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה וחבלה במזיד. לפי עובדות האישום הראשון, ביום 3.10.2015 המשיב ונאשמים נוספים תקפו באופן מתוכנן אוהדי קבוצת הפועל תל אביב סמוך לאצטדיון "בלומפילד" - כשהם מצוידים בין היתר באלות בייסבול, בסכינים, בקבוקי זכוכית ומברגים ואף "פטיש תופסנים" מברזל - וגרמו לפציעת אחד מאוהדי הקבוצה היריבה עד כדי סכנת חיים. לפי האישום החמישי, תקפו המשיב ונאשמים נוספים ביום 3.7.2015 את אוהדי קבוצת מכבי חיפה לאחר משחק בין הקבוצות, בין השאר תוך זריקת בקבוקים, אבנים ומקלות על רכבים תוך נסיעה.

3. בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המדינה בקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. ביום 12.3.2017 קבע בית המשפט כי קיימות ראיות לכאורה נגד המשיב בנוגע לאישומים המיוחסים לו. כמו כן נקבע כי קיימת בעניינו עילת מעצר של מסוכנות הנלמדת ממידת מעורבותו באירועים ומעברו הפלילי, ויש לבחון את שאלת מעצרו באמצעות תסקיר שירות המבחן. ביום 4.4.2017 התקבל תסקיר מעצר בעניינו של המשיב, בו תואר כי בעבר התקשה המשיב לשתף פעולה עם תהליכים טיפוליים אליהם הופנה בשל מעורבות פלילית קודמת. להתרשמות שירות המבחן, רמת הסיכון הנובעת מהמשיב היא גבוהה. עם זאת, הוערך כי בלידת בנו בסמוך לאחר מעצרו יש בכדי להפחית סיכון לפגיעה באמון שיינתן בו לצורך השחרור. לאחר שנבחנו מפקחים מקרב משפחת אשת המשיב, המליץ שירות המבחן על שחרור לחלופת מעצר.

4. לאור המלצת שירות המבחן הורה בית המשפט המחוזי ביום 6.4.2017 על מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני. מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני הוארך בהסכמתו שלוש פעמים, בימים 1.6.2017, 7.9.2017 ו-3.12.2017.

5. ביום 29.6.2017 הורשע המשיב על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון. בינתיים גם נשמעו הטיעונים לעונש אך טרם נקבע מועד למתן גזר הדין.

6. ביום 5.12.2017 נדונה בבית משפט המחוזי בקשה מטעם המשיב להתיר לו חלונות בפיקוח האלקטרוני באופן שיוכל לצאת לעבודה מידי יום. בהחלטתו מאותו היום ציין בית המשפט המחוזי כי בהודאתו של המשיב בכתב האישום המתוקן יש כדי לצמצם את המסוכנות הנשקפת ממנו. על כן הורה בית המשפט על קבלת תסקיר לצורך שקילת הבקשה. שירות המבחן מסר בתסקיר מיום 24.12.2017 כי חלה הפחתה מסוימת בסיכון הנשקף מהמשיב, כך שרמת הסיכון המוערכת להתנהגות אלימה ממנו היא בינונית-גבוהה. לאור התרשמות חיובית מהמפקח שהוצע כי יעסיק את המשיב, המליץ שירות המבחן על יציאת המשיב לעבודה. בהחלטה מיום 1.1.2018 אימץ בית המשפט את המלצת שירות המבחן וקבע כי המשיב יצא לעבודה באופן יומיומי בליווי מעסיקו. זאת לאור קבלת האחריות על ידי המשיב בכך שהודה במיוחס לו, ועמידתו בתנאי פיקוח אלקטרוני במשך התקופה בה היה עצור.

7. נגד החלטה זו הוגש ערר המדינה בבש"פ 56/18. לטענת המדינה לא היה מקום להקל במידה כזו בתנאי מעצרו של המשיב, וביתר שאת לאור השלב בו ניתנה ההחלטה – לאחר הרשעת המשיב ולקראת סיום משפטו. נטען כי שגה בית המשפט כאשר שקל את הודאתו של המשיב במסגרת הסדר טיעון ואת הרשעתו כנתונים המצדיקים הקלה בתנאים, לאור מסוכנותו שלא פחתה ואשר בשלב זה כבר אינה "לכאורית". התמשכות ההליך לא יכולה לשמש כשיקול להקל את מעצרו של המשיב, שכן האשם לדחייה במועדי הטיעונים לעונש עומדת לפתחו של המשיב ובא כוחו, וכי מכל מקום, משפטו של המשיב נמצא בישורת האחרונה כאמור. עוד טוענת המדינה כי פתיחת חלונות יציאה לעבודה, מהלך רוב שעות היום, במסגרת תנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני פוגעת במהותו של המעצר בו נתון המשיב. עוד נטען כי לחובתו של המשיב עומדים גם עברו הפלילי ומעמדו הבכיר בארגון, וכי גם לפי הערכת המסוכנות העדכנית ביותר מטעם שירות המבחן מסוכנותו של המשיב נותרה גבוהה ובית המשפט קמא התעלם בהחלטתו מפרט זה.

           בית משפט זה (השופט א' שהם) עיכב את החלטת בית משפט קמא "עד להחלטה אחרת", מתוך המתנה לקביעת מועד מתן גזר הדין בעניינו של המשיב. משמתן גזר הדין התעכב ובינתיים הוגשה גם הבקשה להארכת מעצרו של המשיב, אוחד הדיון בשני ההליכים בפני.

בינתיים הוגשה כאמור הבקשה בבש"פ 1647/18 להאריך את מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני ב- 90 ימים או עד למתן גזר דינו של המשיב, לפי המוקדם. לטענת המדינה המשיב הורשע בשורה של עבירות חמורות, וכיום חזקת החפות כבר אינה עומדת לו. מסוכנותו של המשיב נלמדת מהעבירות בהן הורשע, וכן מעברו הפלילי הקודם. עוד מציינת המדינה כי משפטו של המשיב הגיע כמעט לסיומו – ניתנה הכרעת הדין ונשמעו הטיעונים לעונש, אך טרם נקבע מועד למתן גזר דין בעניינו, ואולם בית המשפט הביע תקוותו כי גזר הדין יינתן עד ליום 12.4.2018.