מדינת ישראל נ' ב.א. אלקטרוניקה בע"מ ואח'

גזר דין

הנאשמים הורשעו בעבירות של אי העברה במועד של מס שנוכה:

על פי אישום מס' 1 – המתייחס לנאשמים 1+3 – נעברו 4 עבירות של אי העברה של מס שנוכה.

על פי אישום מס' 2 – המתייחס לנאשמים 2+3 – נעברו 5 עבירות של אי העברה של מס שנוכה.

הדיון נדחה מעת לעת אולם הנאשם הודה בפתח משפטו, חסך זמן שיפוטי יקר והדיון נדחה על מנת לאפשר לו להסיר את המחדלים.

בסופו של יום לא הוסרו המחדלים במלואם אלא בחלקם כמפורט בטיעוני ב"כ הצדדים, אולם על פי המסמכים שהציג לי ב"כ הנאשם 3, קיים סיכוי של ממש כי הכסף שלא הועבר לקופת המדינה יוחזר לה במסגרת מימוש הסדרי הנושים המתנהל כיום.

אומנם לחובת הנאשם הרשעה קודמת, אולם עסקינן בעבירות על חוק מע"מ ובגין אירועים הקשורים להסתבכות הנוכחית .

הסנגור הציג נסיבות מפורטות המצדיקות התחשבות, לרבות ראיות לעונש, בעוד עמדת המאשימה היא להטלת מאסר בפועל.

תיקון 113 לחוק העונשין קובע כי העיקרון המנחה בענישה הוא עקרון ההלימה – קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו (סעיף 40ב לחוק העונשין, תשל"ז – 1977), על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה ולשם כך התחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, כשבתוך מתחם העונש ההולם יגזור בית המשפט את העונש המתאים לנאשם (סעיף 40ג לחוק הנ"ל).

ביחס לעבירות נשוא התיק שבפני, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם למעשי העבירה שביצע הנאשם 3, בהתאם להוראת סעיף 40ט הוא נע בין מאסר מותנה למאסר בפועל שלא יעלה על 8 חודשים וזאת בהתחשב בערך החברתי המוגן – גזילת כספי המדינה ועמדת הפסיקה אליה הפנו הצדדים בטיעוניהם.

בגזירת העונש המתאים לנאשם שבפני, בהתאם להוראות סעיף 40יא, אני מתחשבת בעובדה כי חלק ניכר מהמחדלים הוסרו וקיים סיכוי של ממש כי רובם יוסרו בסופו של יום, אם כי לא במישרין על ידי הנאשם, בגובה החוב שאינו גבוה במיוחד, בעובדה כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, בהעדר עבר פלילי עובר להסתבכות נשוא האישומים שהוגשו ובנסיבות האישיות, הכלכלי והמשפחתיות אליהם הפנה בא כוחו.

אני קובעת אפוא כי העונש המתאים לנאשם זה הינו מאסר מותנה כמו גם קנס כספי משמעותי בעוד שהעונש המתאים לנאשמות 1+2 הינו קנס כספי סמלי לאור העובדה כי הן מצויות היום בהסדר נושים ואינן בשליטתו של הנאשם.

בהתחשב בכל הנ"ל אני גוזרת על הנאשם את העונשים דלקמן:

אני דנה את הנאשם 3למאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך שלוש שנים והתנאי הוא - כי לא יעבור עבירה על פקודת מס הכנסה.

אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 15,000 ש"ח או 3 חודשי מאסר.

הקנס ישולם ב-30 תשלומים חודשיים רצופים ושווים החל מיום 20/03/13 (אני לוקחת בחשבון את העובדה כי בכל חודש הוא משלם סכום ניכר לטובת ההוצל"פ).

אני דנה כל אחת מהנאשמות 1+2 לתשלום קנס בסך 500 ₪.

היה והקנס או שיעור משיעוריו לא ישולם במועד – תעמוד יתרת הקנס לתשלום מיידי.

אם יש לזכות הנאשם פקדון, הרי שהפיצויים תחילה ואח"כ הקנס יקוזזו מהפקדון ואם לא יוחזר הפקדון לנאשם.

זכות ערעור תוך 45 יום.