מדינת ישראל נ' אברג'יל ואח'

1. בקשה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) להארכת מעצרו של המשיב 3 ב- 150 ימים החל מיום 10.8.2018, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 24984-07-15 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.

2. ביום 13.7.2015 הוגש נגד המשיב 3 ונאשמים נוספים (סך הכל 18 נאשמים) כתב אישום רחב יריעה הכולל 13 אישומים שעניינם עבירות חמורות שבוצעו במסגרת פעילותו של ארגון פשיעה בינלאומי, בראשו עמד המשיב 1, בפרשה שזכתה לכינוי "פרשה 512". בהמשך תוקן כתב האישום פעמיים. פרטי האישומים תוארו בהרחבה בהחלטות קודמות של בית משפט זה ואין צורך לחזור ולפרטן כאן. אזכיר בקצרה כי כתב האישום מייחס לראשי ארגון הפשיעה ולחבריו מעורבות בין היתר מספר עבירות רצח וניסיון לביצוע רצח, מעשים אשר הביאו גם למותם ולפציעתם של חפים מפשע; עבירות של סחר, ייצוא, ייבוא והספקה של סמים בהיקפים גדולים מאוד של מאות מיליוני ₪; עבירות אלימות חמורות אחרות; רכישה והחזקה של אמצעי לחימה וכן עבירות מס ועבירות של הלבנת הון.

אשר למשיב 3 בהליך זה, עופר בוהדנה, נאשם 12 בכתב האישום, (מכאן ואילך: המשיב) - בכתב האישום מיוחסות לו שלוש עבירות רצח בכוונה תחילה במסגרת ארגון פשיעה, וכן עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, פציעה בנסיבות מחמירות, גרימת חבלה של ממש וקשירת קשר לפשע - הכל במסגרת ארגון פשיעה.

3. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה להארכת מעצרם של הנאשמים עד לתום ההליכים, בה נטען לקיומן של ראיות לכאורה לביסוס העבירות בהן הם מואשמים וכן לקיומן של עילות מעצר כנגדם. מכאן ואילך התנהלה התדיינות עניפה בעניינה של הנאשמים השונים. בעניינו של המשיב החליט בית המשפט ביום 12.7.2016 על מעצרו עד תום ההליכים נגדו, לאחר שקבע כי קיימות ראיות לכאורה נגד המשיב וכי קיימת מסוכנות "בעוצמה בלתי מבוטלת", כמו גם עילה של "שיבוש מהלכי משפט באופן של הימלטות מאימת הדין". ערר שהגיש המשיב על החלטה זו נדחה ביום 4.9.2016 (בש"פ 6197/16). בהמשך לכך הוארך מעצרו של המשיב מעת לעת, ולאחרונה ביום 28.3.2018 ב- 132 ימים.

4. אשר למהלך הדיונים בתיק העיקרי. לאחר עיכובים שונים, בין היתר, נוכח ההיקף יוצא הדופן של חומרי החקירה ומחמת עיכובים הקשורים בייצוגם של הנאשמים, בעיקר המשיב 1, החלה שמיעת התיק באופן אינטנסיבי ורציף, כאשר פרשת התביעה מצויה כיום לקראת סיומה. כפי שנמסר, נותרה עדותם של שני עדי תביעה בלבד, וזו צפויה להסתיים ביום 21.10.2018, וביום 23.10.2018 צפויה להתחיל פרשת ההגנה.

5. אשר לבקשה הנוכחית. ביום 8.8.2018 הוארך מעצרו של המשיב 4, בהסכמה, ב- 150 ימים, ומעצרם של המשיבים 2-1 הוארך אף הוא ב- 150 ימים בהחלטה מיום 9.8.2018. אשר למשיב, הדיון בעניינו נדחה לפי בקשות הצדדים, תוך הסכמת המשיב להארכת מעצרו עד להחלטה בבקשה. בסופו של דבר התקיים הדיון ביום 3.10.2018.

6. במסגרת בקשת המדינה להארכת מעצרו של המשיב נטען, בתמצית, כי הארכת המעצר מתחייבת נוכח מסוכנותו הרבה, הנלמדת מחומרת העבירות המיוחסות לו במסגרת פעילותו של ארגון פשיעה, וכן מעברו הפלילי המכביד. כן נטען לקיומו של חשש להימלטותו של המשיב מן הדין ולשיבוש מהלכי משפט נוכח העונשים הכבדים הצפויים לו באם יורשע. לאור זאת, ובשים לב לנסיבות המיוחדות של התיק ולשלב בו מצוי המשפט, מבקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב (כמו של המשיבים 1,2, ו-4) ב- 150 ימים.

7. בדיון לפני הפנה בא כוח המדינה לנימוקי הבקשה כאמור תוך הדגשה כי אף שבתחילה היו עיכובים הרי משהחלו הדיונים בתיק בפברואר 2017 הם מתקיימים באופן רציף ואינטנסיבי, לפחות 3 פעמים בשבוע, ופרשת התביעה צפויה להסתיים כאמור ביום 21 לאוקטובר 2018. כן הודגשה חומרת המעשים והעבירות המיוחסים למשיב ועברו הפלילי העשיר המלמדים על המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו. כן צוין כי קיימת בענייננו גם עילת מעצר של חשש להימלטות מן הדין נוכח העונשים הכבדים הצפויים למשיב ככל שיורשע בדין.

בא כוח המשיב טען מצדו כי הגיעה השעה לבחינה מחודשת של נקודת האיזון, ומן הראוי לשקול מחדש את הצידוק להמשך מעצרו של המשיב. נטען כי אין עוד חשש לשיבוש מהלכי משפט מאחר ושני עדי התביעה נותרים אינם רלבנטיים למשיב, וגם החשש להימלטות אינו מבוסס. לפיכך נטען כי מן הראוי כי המשיב יישלח לתסקיר מעצר לבחינת אפשרות של חלופה של מעצר בפיקוח אלקטרוני.