מדינת ישראל נ' אבו עמאר ואח'

1. ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' אברבנאל) בת"פ 44334-01-17, שניתנה ביום 8.2.2018, בגדרה נקבע כי על המדינה למסור לידי המשיבים דוחות שהוגשו על-ידה במעמד צד אחד בדיונים בהארכת מעצרם של המשיבים.

 רקע

2. ביום 19.1.2017 הוגש נגד המשיבים כתב אישום המייחס להם עבירות של חבלה בכוונה מחמירה ונשיאה והובלה של נשק שלא כדין. על-פי המתואר בכתב האישום, ביום 24.12.2016 הגיעו המשיבים למסעדה בXXX, ונכנסו למסעדה כשבידיהם אקדחים, ירו לכל עבר, ובתוך כך פגעו ברגליו של עובד המסעדה. המשיבים הכחישו כל קשר למיוחס להם. בתיק העיקרי התקיימו כבר שבעה מועדי הוכחות, ובמועד ההוכחות הבא צפויה להסתיים פרשת התביעה.

3. ביום 30.1.2018 הגישו המשיבים בקשה לקבלת חומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982 (להלן: חסד"פ), ובה ביקשו, בין היתר לקבל לעיונם את כל "הדוחות הסודיים שהוגשו לבית המשפט במעמד דיוני מעצרי הימים של [המשיב 1]". המדינה התנגדה לבקשה וטענה כי על-פי ההלכה הפסוקה הדוחות הסודיים שהוגשו לשופט המעצרים אינם בגדר חומר חקירה.

החלטת בית המשפט המחוזי

4. בית המשפט המחוזי דחה את עמדתה של המדינה לפיה הדוחות שהוגשו על-ידה בדיוני הארכת המעצר אינם חומר חקירה. בהחלטה צוין כי המשטרה רשאית להגיש חומר חסוי לבית המשפט הדן בהארכת מעצר לצורך חקירה, ובכלל זה אף את טיעוניה בכתב. מטרת הדיון במעמד צד אחד, כך צוין, היא לאפשר לרשויות החקירה לקיים חקירה יעילה ולהקטין את החשש לשיבוש הליכים. ואולם, עם סיומה של החקירה פוקע שיקול טובת החקירה, ואין בו כדי להצדיק את המשך הסתרת טיעוני המשטרה מעיניהם של החשוד ובא כוחו. עוד נקבע כי יש לראות את טיעוני המשטרה המוגשים בכתב בדיון בהארכת המעצר כחלק מפרוטוקול הדיון, ומשכך עם סיום הדיון יש להעמידם לעיון ההגנה, והכל בכפוף להוראות החוק בדבר ראיות חסויות. בית המשפט המחוזי הוסיף כי בכך ימומש גם האינטרס הציבורי לביקורת אפקטיבית על התנהלות המשטרה.

5. בענייננו, כך נקבע, המשטרה הגישה במהלך הדיונים להארכת מעצרם של המשיבים בתיק הנדון מסמך בין שניים עד שלושה עמודים, שהתעדכן מעת לעת בהתאם להתפתחות החקירה. בית המשפט המחוזי ציין בהחלטתו כי המסמך נפתח בהצגת פרטים על מעשה העבירה; פעולות חקירה שבוצעו על-ידי המשטרה מהן עולה החשד הסביר למעורבותם של המשיבים בעבירה; פעולות חקירה שבכוונת המשטרה לבצע, מהן נגזרת תקופת המעצר המבוקשת; וסיכום דברים שבו מעלה המשטרה את טיעוניה בין היתר בנוגע לחומרת האירוע ולעילת המעצר. בית המשפט המחוזי קבע כי חשיבות העברת המסמך לעיון המשיבים היא בין היתר בכך שיתאפשר להם להתחקות אחר חומר חקירה שלא נמסר לידיהם, וכן כדי לבסס טענתם בדבר מחדלי חקירה והגנה מן הצדק.

6. לנוכח האמור נקבע כי על המדינה למסור לבאי כוח המשיבים את הדוחות שהוגשו בדיונים בהארכת המעצר בתיק הנדון. כן נקבע כי ככל שהמדינה סבורה שעל חלקים ממסמכים אלה חל חיסיון על-פי הוראות פרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, או שקיימת מניעה קונקרטית לחשוף אותם מטעם אחר, עליה להודיע על כך לבית המשפט ולבאי כוח המשיבים.

           על החלטה זו נסב הערר דנן.

הערר דנן