מדינת ישראל נ' א. (עציר)

 1.בפני בקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים נגדו.

2.נטען בכתב האישום כי ביום 12.3.2017, החליט המשיב, בן 47 המתגורר עם אמו בעפולה, לעשות סידור מחדש של הבית, ובמהלך הסידור הוא הפך רהיטים וזרק חפצים על דעת עצמו, כך שנחסמו המעברים בבית. כאשר אמו, המתלוננת, החלה לסדר את הבית מחדש כדי להחזיר את המצב לקדמותו, התעמת עמה המשיב ודרש כי תחדל ממעשיה. המתלוננת התעמתה עם המשיב על מעשיו, ובתגובה תקף המשיב את המתלוננת בכך שתפס אותה בצווארה וחנק אותה, כאשר הוא מאיים עליה "אל תשחקי באש", כאשר הוא מחזיק סיגריה בפיו בכוונה להפחידה ו/או להקניטה. נטען כי כאשר המתלוננת הצליחה להשתחרר מאחיזתו של המשיב ולהשתחרר ממנו, הוא זרק חפצים וקילל. בהמשך אותו יום, בסמוך לשעה 23:00, ביקשה המתלוננת מהמשיב להחליש את המוזיקה מחדרו, אך הוא סירב והמתלוננת, שחששה מפניו, הזמינה משטרה.

3.בבקשה נטען כי קיימת מסוכנות גבוהה כלפי הציבור וכלפי המתלוננת, מאחר ועולה אינדיקציה לפיה המשיב חולה נפש. כן נטען כי קיים חשש שיחזור ולפגוע במתלוננת שהינה אימו, עמה הוא מתגורר תחת אותה קורת גג. כן נטען לחשש שהמשיב ישפיע על עדותה של אמו המתלוננת. נטען כי "אמנם למשיב אין עבר [פלילי] אך האינדיקציה הפסיכיאטריות מעידות על מסוכנות רבה המצריכות בדיקה מעמיקה וזאת בטרם ניתן לגבש חלופת מעצר בעניינו".

4.בדיון ביום 4.4.2017 ביקשה הסנגורית הנכבדה לשלוח את המשיב לבדיקה פסיכיאטרית. נקבע בחוות הדעת הפסיכיאטרית כי המשיב אינו חולה נפש במובן המשפטי, כי הוא לא היה חולה בעת ביצוע המעשים המיוחסים לו, כי הוא ידע להבחין בין טוב ורע והיה אחראי על מעשיו, וכי הוא לא זקוק לאשפוז פסיכיאטרי.

5.בדיון ביום 19.4.2017 הסכים המשיב לקיומן של ראיות לכאורה. מתקיימת עילת מעצר סטטוטורית, שכן מדובר באישום באלימות במשפחה.

6.המשיב מציע חלופת מעצר בדמות מעצר בית אצל דודתו, אחות המתלוננת, בפתח תקווה.

7.הגעתי למסקנה שיש מקום לשחרור המשיב לחלופה המוצעת.

8.כפי שפורט לעיל, הבסיס העיקרי בבקשה לטענת המבקשת בענין מסוכנות רבה היתה, אינדיקציה למחלת נפש. כאמור, נשללה בחוות הדעת הפסיכיאטרית מטעם הפסיכיאטר המחוזי מחלת נפש. בפרק הדיון נקבע:

"....במהלך ההסתכלות הסתבר שהנבדק לא שרוי במצב פסיכוטי (חולי במובן המשפטי של המונח). בעבר נבדק וטופל ע"י שרות פסיכיאטרי אמבולטורי ולא היו תכנים פסיכוטים, אלא הפרעה אפקטיבית, תועדו ליקויים קוגניטיביים וחשד למצבים של דליריום חולף.

ההתנהגות שהובילה למעצרו לפי טענות אמו, הובילה לחשד למצב חולני, לכן ביקשתי הארכה של תקופת ההסתכלות, על מנת לוודא היעדר פסיכוזה ושינוי קוגניטיבי. בנוסף, עיון בחומרי החקירה מוכיח שמסר תשובות ענייניות ומשקפות אירגון מבחינת הלך החשיבה.

לפני האירוע נטען ששתה משקאות חריפים בכמות גדולה ובריכוז גבוה. אין ספק שאלכוהול תשפיע על יכולתו הקוגניטיבית, בהתחשב בהדרוצפלוס ואינטרקציה עם הטיפול... שנוטל.