מדינת ישראל נ' א. (אסיר)

א.מבוא

1.הנאשם הודה בתיק זה ביום 4.3.13 בעובדות כתב האישום המתוקן, בביצוע עבירה של מעשה מגונה, עבירה לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977. ודוק: ב"כ הצדדים הגיעו בדיון במועד הנ"ל להסכמה דיונית בדבר תיקון כתב האישום ובדבר הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן, וכן הוסיפו, במסגרת ההסכמה הדיונית, את הדברים הבאים: במידה ותיק פלילי, אשר נדון בעת הרלוונטית, בביהמ"ש המחוזי בירושלים יסתיים בזיכויו של הנאשם, אזי יושת על הנאשם בתיק זה, לאחר שיורשע בדין, עונש של מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים בדרך של עבודות שרות, בניכוי ימי מעצרו וכן עונש של מאסר על תנאי ופיצוי לטובת המתלונן. ברם, במידה והתיק הנ"ל יסתיים בדרך של הרשעת הנאשם בדין, אזי יצורף תיק זה לתיק הנ"ל.

ביום 3/9/13 הבהיר הסנגור, כי אין בכוונת הנאשם לצרף תיק זה לתיק המתנהל נגדו בביהמ"ש המחוזי בירושלים, במסגרתו הורשע הנאשם בדין, זאת נוכח כוונת הנאשם לערער על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי. לפיכך, ניתנה במועד הנ"ל על ידי הכרעת דין, לפיה הורשע הנאשם בעבירה הנ"ל המיוחסת לו בכתב האישום המתוקן.

כעת, לאחר שהוגשו בתיק זה תסקירי שירות המבחן בעניינו של הנאשם , חוות דעת בדבר הערכת מסוכנות, תסקיר נפגע עבירת מין, וכן הוצגו ראיות המאשימה וההגנה לעונש והועלו טיעוני ב"כ הצדדים לעונש, כל שנותר הינו לגזור את דינו של הנאשם.

ב.כתב האישום המתוקן

4.בעובדות כתב האישום המתוקן נטען, כדלקמן:

בתקופה הרלבנטית לכתב האישום היה הנאשם אחראי על ספרייה בישוב קהילתי (להלן: "הספרייה"). בתאריך 15.10.06 בשעות הערב הגיע ש.כ., שהיה באותה עת בן 9 שנים (להלן: "המתלונן") לספריה, בה שהה אותה העת הנאשם. הנאשם ביקש מהמתלונן לגשת יחד איתו לשירותים של הספרייה, שם ליטף הנאשם את גבו, רגליו, בטנו, צווארו וראשו של המתלונן, מעל ומתחת לבגדיו, הכול לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים. המתלונן ביקש מהנאשם, כי יחדול ממעשיו, אך הוא חדל רק לאחר שהמתלונן חזר על בקשתו מספר פעמים. במעשיו המתוארים לעיל ביצע הנאשם מעשים מגונים במתלונן, שהינו קטין שטרם מלאו לו 14 שנים.

חלקים ג' וד' של גזר הדין הוסרו מטעמי חיסיון, בכפוף להוראת בית המשפט. 

ה.תסקיר נפגע עבירת מין

30.מתסקיר נפגע העבירה (להלן: "התסקיר"), שהוגש לתיק ביהמ"ש ביום 22.12.13 ונערך על ידי המפקחת המחוזית, הגב' סיגל בירן (להלן: "הגב' בירן") עולה, כי המתלונן כבן 16 שנים, הצעיר מבין *** אחים, נולד ביישוב קהילתי להורים שהיו ******. היישוב כלל מעט משפחות. המתלונן התערה עם ילדים בגילאים שונים, היה, לדברי הוריו, ילד חברותי ושמח, סקרן ואוהב לקרוא ספרים. המשיכה לעולם הספר גרמה למתלונן להגיע לספרייה, בה עבד הנאשם בתור ספרן והינה אחד המקומות בהם פגע הנאשם במתלונן. המתלונן פרש את היחס הנעים שקיבל מהנאשם כחיבה ותשומת לב ולא ידע תחילה לפרש את הדברים כפגיעה. בהמשך, החל המתלונן להבחין בצדדים היותר ביזאריים של הנאשם ובהתנהלותו המוזרה עם ילדיו בבית (המתלונן היה חבר של אחד מילדי הנאשם). הורי המתלונן סיפרו, כי אמו של המתלונן הביאה לבית הנאשם ארוחות חמות ודאגה להם לתשורות נוספות נוכח מצבה הסוציו אקונומי הקשה של משפחת הנאשם.

31.התסקיר מתאר את האירוע נשוא כתב האישום, שאירע ביום 15/10/06, וכי לאחר מכן קיבלו הורי המתלונן שיחות טלפון מתנצלות מאשת הנאשם והצעות לפיוס ובקשות להימנע מהגשת תלונה, אך הורי המתלונן היו נחושים בדעתם ופעלו מול רשויות החוק ומול הקהילה על מנת להשמיע את קולו של בנם ולהפחית את חווית המסוכנות.

32.מדברי המתלונן, בתחילת השיחה עם הגב' בירן, עלה, כי הפגיעה המינית שעבר לא השפיעה עליו בשום תחום, בתארו את הדחקת הסיטואציה. בהמשך, סיפר המתלונן כי הוא נפגע מינית ע"י הנאשם מגיל 6 עד גיל 9, אולם לאורך השנים לא באמת הבין שנפגע.

33.המתלונן תאר חוויה של פחד וחשש מהתקרבות הפוגע ליישוב לאחר הרחקתו בעקבות הפגיעה בו וכן כי חש בלבול ובגידה באמון שלו בנאשם אשר הובילה אותו להתנהגות זהירה והמנעותית בעתיד.

34.הורי המתלונן סיפרו, כי הפגיעה במתלונן השליכה בצורה מאוד קשה על התנהגותו בבית הספר. מעשיו של הנאשם פגעו גם בקשר של המתלונן עם ילדי הנאשם, דבר שהביא לכך שהמתלונן חווה גם אובדן של קשר עם אנשים משמעותיים. הוריו של המתלונן הוסיפו ותארו את האווירה המתוחה ביישוב, בעקבות התנהלותו של הנאשם ואת הגיבוי שקיבלו מאנשי היישוב שסייעו לעזיבתם המהירה של הנאשם ומשפחתו מהיישוב, וכי על אף עזיבת הנאשם את היישוב, נעלמו השמחה והאותנטיות מהאירועים המיוחדים ביישוב.

35.התהליך הטיפולי במתלונן הסתיים ביולי 2007, לאחר שהמטפלת התרשמה כי המתלונן חזר למסלול התפתחות נורמטיבי, אולם בספטמבר 2008 ביקשה אמו של המתלונן להשיבו לטיפול בעקבות התפרצויות אלימות שלו בבית הספר. במהלך תקופת הטיפול התמודד המתלונן עם מפגש בנאשם שהגיע לבקר ביישוב, אשר עורר במתלונן חרדה ופחד. בנובמבר 2011 חזר המתלונן לטיפול בתור נער מתבגר והוא עדיין מתמודד עם השלכות הטראומה אותה חווה. כיום, כמעט שנתיים לאחר הטיפול, מנסה המתלונן לא לתת לתסמינים הפוסט-טראומתיים שהוא חווה לעיתים לערער את סדר יומו ומתאר תפקוד נורמטיבי בחיי החברה, בלימודים ובמשפחה. כיום, הוריו של המתלונן מייחלים לסיומו של ההליך המשפטי המתמשך.