מדינת ישראל נ' ICC Handles A.G

החלטה

1.מונחת בפני בקשת הנתבעת לסילוק התובענה על הסף.

בבסיסה של בקשה זו עומדת תביעה אותה הגישה מדינת ישראל- משרד האוצר ( להלן: "התובעת-המשיבה") נגד ICC Handels A.G. (להלן:" הנתבעת-המבקשת"), בגין ערבות בנקאית שניתנה למשיבה על ידי המבקשת – ערבות מיום 27/2/2003 על סכום של 6,000,000 ₪ (להלן: "הערבות").

המחלוקת בבקשה נסובה על נוסחו של סעיף 6 בכתב הערבות בו נכתב :

"This guarantee whill be valid until 17.2.2007 "

(ההדגשה אינה במקור).

להשלמת התמונה אציין, שהמשיבה הגישה, נגד המבקשת, תביעה נוספת בת.א. 645/08 בבית משפט זה, בגין ערבות נוספת אשר ניתנה לה מאת המבקשת, בקשר להלוואה הראשונה אותה העמידה המשיבה לרשות המבקשת. תביעה זו עודנה תלויה ועומדת והיא קבועה לדיון ליום 23/10/11 בפני כבוד השופט סוקול.

2.טענת המשיבה בתביעה דנן היא, כי בהסתמך על הסכם ההלוואה נותרה המבקשת חייבת כספים למשיבה, אשר טרם שולמו ועל כן תובעת המשיבה את מימוש הערבות, לפרעון יתרת החוב.

המבקשת מצידה טוענת, במסגרת הבקשה נשוא החלטתי זו, כי דן התביעה להידחות על הסף מחמת פקיעת הערבות, באשר תוקפה הוגבל בזמן ותביעת המשיבה – כך לטענת המבקשת, הוגשה שנתיים ימים אחר פקיעת הערבות.

בתגובתה לבקשה, צירפה המשיבה עותק ממכתבם שנשלחו על ידה למבקשת, מתאריכים 2/9/03 ו- 18/10/04 (נספחים ט' ו- י' לכתב התביעה) במסגרתם היא פנתה ודרשה מאת המבקשת תשלום בהתאם לכתב הערבות, בטענה שמאחר שפניות אלה נעשו עובר לתאריך פקיעת תוקף הערבות, זכאית היא למימוש הערבות.

3.בא כוח המבקשת הפנה את בית המשפט, בין היתר, להוראות חוק החוזים (חלק כללי) (תיקון מספר 2) התשל"ג – 1973, בענין פרשנות חוזה, וטען, שהאופן בו נוסחה מגבלת הזמן בכתב הערבות הינו ברור וחד משמעי ונוקב ביום ספציפי, בו תפקע הערבות – ניסוח המביא למסקנה ברורה, כי הערבות פגה ואינה קיימת עוד.

בא כוח המשיבה, מצידו, הפנה את בית המשפט לשורת פסקי דין העוסקים בסוגיית הדרישה לתשלום ערבות, בשים לב למועדים שנקבעו בערבויות שונות.

4.אחר שעיינתי בכתבי טענות הצדדים על נספחיהם ובחנתי אותם בקפידה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לסילוק על הסף להידחות.

אכן, ניתן למצוא בפסיקה אבחנה לענין מועד פקיעת ערבות בין שני מקרים: האחד- כאשר משמעותו של מועד הפקיעה הוא קביעת מועד סיום תוקף הערבות; השני- כאשר משמעותו הוא קביעת מועד סופי לדרישת תשלום, מקום שכתב הערבות קובע דרישה (ויפים לסוגייה זו דברי כבוד השופט ישעיהו שנלר בבית המשפט המחוזי בתל אביב- יפו בע"א (תל-אביב-יפו) 1111/08 - חברת גולמט בע"מ נ' מנו אברהם ואח' (לא פורסם, 3.9.2009):

"שאלה זו הינה שאלה של פרשנות המעורבת משאלות של עובדה ומשפט גם יחד. בית המשפט בבואו לפרש את התנייה נזקק גם לנסיבות החיצוניות הקשורות בשאלות של עובדה. תחילה נבחן כיצד יש לפרש את התנייה על פי הפרשנות הלשונית והתכליתית ולאחר מכן נעזר בנסיבות החיצוניות."

5.כך גם בענייננו, מדובר בשאלה של פרשנות המערבת שאלות של עובדה ושל דין. יש לבצע הליך פרשני לכתב הערבות, תוך בחינת נוסחו וניסיון להתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים, תוך בחינת מכתבי דרישת התשלום אותם הציגה המשיבה – נפקותם ומשמעותם ושמיעת ראיות.

התחקות אחר אומד דעתם הצדדים ופרשנות של נוסח כתב הערבות, אינם יכולים להיעשות בשלב מקדמי זה.

6.לפי ההלכה הפסוקה, סעד של סילוק על הסף יינתן במקרים חריגים וראה בעניין זה רע"א 4499/06 ים אילת בע"מ ואח' נ' עוזי פייס ואח' (לא פורסם, 11.12.2006).

אינני מוצאת שהמקרה דנן הינו מסוג המקרים החריגים בהם יש לנקוט בסעד כה קיצוני, מה גם שלא השתכנעתי (והדברים נאמרים בכל הזהירות המתבקשת), שאין למשיבה סיכוי לקבל את הסעד המבוקש על ידה.

משכך, הנני דוחה את הבקשה לסילוק על הסף.