מדינת ישראל נ' תעיזי(אסיר)

גזר דין

הנאשם יצא ביום 12.11.10 לחופשה בת 4 ימים מתקן כליאה שבו הוא שוהה כאסיר. ביום 14.11.10 בשעת בוקר יצא הנאשם את המקום בו היה עליו לשהות בתנאי מעצר בית מוחלט, נכנס למכונית מסוג B.M.W ונהג בה לאורך שד' משה דיין בחולון. שוטרים הבחינו בנאשם וקראו לו לעצור. במקום לציית להם פתח הנאשם בנסיעה מהירה תוך סיכון חיי עוברי דרך. הוא עקף במהירות גבוהה טורי כלי רכב וכן התנהל בינות כלי רכב אחרים שהיו באותו כביש ובהמשך חזר ועקף טורי כלי רכב או התפתל בינות לכלי רכב, חצה מעבר חציה תוך שהוא מתקרב אל המעבר במהירות מסחררת באופן שאילץ הולך רגל לזנק אל המדרכה, ביצע פניית פרסה בניגוד לכיוון התנועה ובסופו של דבר התנגש בעוצמה בגדר בטיחות. כל זאת כשהוא פסול מלנהוג ולפיכך בלי רישיון נהיגה ובלי ביטוח לרכב.

על יסוד נסיבות אלה הורשע הנאשם לפי הודאתו בעבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה לפי סעיף 332[2] לחוק העונשין; הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287[א] לחוק העונשין; נהיגה ללא רישיון נהיגה לפי סעיף 10א לפקודת התעבורה; נהיגה ללא ביטוח וסיכוני צד ג' לפי סעיף 2[א] לפקודת ביטוח רכב מנועי; אי ציות לתמרורים לפי תקנה 22[א] לתקנות התעבורה.

מתברר שלנאשם – שהוא כבן 45 - עבר פלילי עשיר. הוא נשא עונשי מאסר אחדים בהם עונשים לתקופות של כ-4 ו-5 שנים. גם כעת הוא נושא עונש מאסר ארוך למדי. עברו התעבורתי רצוף עבירות רבות וקשות ובכללן עבירות שסיכון לחיי אדם מגולם בהם.

התביעה מבקשת שייגזר לנאשם עונש של 4 שנות מאסר לנשיאה בפועל ועוד הפעלה של עונש המאסר המותנה בן שנה אחת התלוי ועומד נגד. הבקשה נסמכת על כך שעבירות סיכון חיי אדם בנתיבי תחבורה הפכו לתופעה הולכת ומתגברת ושכפועל יוצא מן התופעה הזאת מתגבר ומוחמר הסיכון לבריות. על כן כדי להכרית את התופעה העבריינית הזאת מן הראוי להעלות את רף הענישה. התובעת צרפה שורה ארוכה של גזרי דין שבהם נקבע עונש דומה לזה שהתביעה מבקשת שייגזר לנאשם דנן.

הסנגוריות מבקשות להקל בעונשו של הנאשם ככל הניתן. הן מדגישות את העובדה שהנאשם הודה באשמה וחסך דיון ארוך באישומים. אכן לנאשם עבר מכביד אלא שכעת בהיותו נושא עונש מאסר, הוא החליט לערוך שינוי מסוים באורח חייו. הדבר מתבטא בהתנהלותו כאסיר שהיא מופתית ולכן הוא גם נהנה מהליך שיקומי מסוים שמתנהל בין כותלי בית הסוהר שבמסגרתו הוא יוצא לעבודה מידי יום ביומו. גם הסנגוריות צרפו פסיקה שמשקפת רמת ענישה נמוכה יותר מזו שהתביעה הציגה.

יש לראות בחומרה רבה את מעשה העבירה של הנאשם. לא נראה כי בהקשר לנהיגת רכב, יש כח הרתעה לפסקי הדין וגזרי הדין הרבים שבהם הוטלו עליו עונשים שונים, לרבות עונשי מאסר. העבר שלו מעיד על כך שלתצפית החיובית שהוא מנסה לתאר אותה אין אישוש ואין סיכוי רב.

יתר על כן, ראוי לציין שעל אף היותו של הנאשם אסיר למופת מעשי העבירה דנן בוצעו בהיותו בחופשה ממאסר תוך הפרת האמון שנתנו בו רשויות הכליאה.

אכן, התופעה של עבריינים הנמלטים מידי שוטרים וכלי רכב במהירות ובאורח פראי היא תופעה רבת סיכונים לעוברי דרך תמימים. כיוון שהתופעה מתרחשת חדשות לבקרים יש לבטא את מימד החומרה שלה בענישה הולמת.

בנסיבות של הנאשם דנן נראה לי שעתירת התביעה לעונש מאסר מהווה תגובה עונשית הולמת. אתן רק ביטוי מסוים לכך שהנאשם הודה וחסך את הליך ההוכחות.

לפיכך אני דן את הנאשם לעונש כולל של 5.5 שנות מאסר שמהן 4 שנים לנשיאה בפועל (תקופת המאסר שהיא חופפת למעצר לא תבוא במניין). יתר המאסר על תנאי ל-3 שנים מתום המאסר בתיק זה והתנאי הוא שלא יעבור עבירה של סיכון עוברי דרך בנתיב תחבורה או עבירה של נהיגה בזמן פסילה או עבירה נגד רכוש שהיא פשע.

אני מפעיל את עונש המאסר המותנה בן שנה אחת שנגזר בתפ"ל 1031/05 (תעבורה ת"א). 8 חודשים מעונש המאסר המותנה המופעל יצטברו לעונש שגזרתי בתיק זה ו-4 חודשים יהיו חופפים לו.

עונש המאסר שגזרתי בתיק זה יצטבר לכל עונש מאסר שהנאשם נושא כעת.

נוסף למאסר אני דן את הנאשם לפסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך 5 שנים. רכיב עונש זה מצטבר לכל עונש של פסילה מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה שהוא נושא כעת.

בנסיבות האמורות לא מצאתי מקום לגזור לנאשם קנס.

זכות ערעור כדין.

ניתן היום, ב' סיוון תשע"ב, 23 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: