מדינת ישראל נ' תם(עציר)

גזר דין

רקע

1.הנאשם הורשע בהכרעת דין מנומקת בעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

2.הנאשם זוכה מעבירה של הסגת גבול פלילית, לפי סעיף 447(א)(1) לחוק.

3.כפי שעולה מהכרעת הדין, בתאריך 11.7.12 נכנס הנאשם למשרד עורכי-הדין "פריש, שפרבר, רינהולץ ושות'" (להלן: "המשרד") בפתח תקווה, כשהוא נתון תחת השפעת אלכוהול, זרק שקית עוגיות על הדלפק, כאשר באותה עת, מעברו השני של הדלפק, ישבה גב' הדס נבון, מזכירת המשרד (להלן: "המתלוננת"). בהמשך ביקשה המתלוננת מהנאשם כי ישב, אך זה סירב תוך שהוא צועק ודורש תוך הרמת ידיו בצורה מאיימת, לדבר עם עורכי-הדין במשרד, ועם כב' השופטת (בדימוס) שרה פריש. עקב צעקותיו של הנאשם, יצא אחד מעורכי-הדין במשרד וביקש מהנאשם כי יעזוב את המקום. בתגובה פנה הנאשם למתלוננת ואיים בפגיעה שלא כדין בגופם של עורכי-הדין במשרד, בכך שאמר לה ""שהוא יעשה את שפרבר מאחורה" ו"שהפרוטוקול שווה לזין שלו". בהמשך, אמר הנאשם למתלוננת שהוא יודע היכן היא מתגוררת (פסקה 39 להכרעת הדין).

4.נקבע בהכרעת הדין כי הדברים האמורים עולים כדי איום מבחינת היסוד העובדתי שלהם. במקרה דנן, איום אחד היה לפגוע באדם אחר, ואיום נוסף היה כלפי המתלוננת עצמה. נקבע כי אף איום לפגוע באדם אחר הינו בגדר איום. נקבע כי אף התקיים היסוד הנפשי הנדרש (פסקה 41 להכרעת הדין).

5.בנוגע לדברים נוספים שאמר לכאורה הנאשם, אשר נרשמו בכתב האישום, הרי שהדברים לא הוכחו, בשים לב לכך שהמתלוננת לא העידה עליהם בבית-המשפט (פסקה 40 להכרעת הדין).

טיעוני הצדדים

6.לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד קרן פינקלס, הנאשם יליד 1953, הורשע לאחר ניהול הוכחות. המתלוננת הייתה נסערת ובכתה, ומעמד העדות בבית-המשפט היה קשה לה. בעברו לא פחות מ- 22 הרשעות קודמות. לטענת המאשימה, הנאשם בחר לו את העבריינות כדרך חיים. הנאשם אובססיבי כלפי עובדי המשרד. המאשימה עתרה למאסר בפועל, להפעלת המאסר המותנה, ולפיצוי למתלוננת.

7.לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד ארז נוריאלי ואסף שלם, עונשו של הנאשם צריך להיגזר רק מהעובדות והעבירות שבהן הורשע, וזאת בשים לב לכך שהנאשם זוכה מחלק מהעובדות ומהעבירות. יש להתחשב במצבו הבריאותי של הנאשם. מדובר באיומים ברף הנמוך שלהם, כאשר לא הייתה שום כוונה לבצע מעשה פיזי כלשהו. אחד האיומים מתייחס לאדם אחר, ולא למתלוננת. יש להתחשב בכך שהנאשם היה תחת השפעת אלכוהול והיה נתון במצוקה. לא היה תכנון מוקדם. הנאשם סובל מהפרעת אישיות.

8.הנאשם עצמו טען כי למד את הלקח, ולא ישוב עוד לאותו משרד עורכי-דין.

דיון וגזירת הדין

9.בקביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לעקרון ההלימה, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע הינו הזכות לשלום הציבור והזכות לשלוות נפשו, ביטחונו וחירות פעולתו של הפרט. עמד על כך כב' השופט גולדברג בע"פ 103/88 ליכטמן נ' מדינת ישראל (6.9.89):

"מניעת ההפחדה וההקנטה לשמן היא שעומדת ביסוד האינטרס החברתי המוגן בעבירת האיומים שבסעיף 192. רוצה לומר, אינטרס החברה להגן על שלוות נפשו של הפרט מפני מעשי הפחדה והקנטה שלא כדין".

10.בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי מדובר בפגיעה ממשית. אמנם הדברים שאמר הנאשם לא היו ברף העליון של סוגי האיום, ברם, ניכר היה מעדותה של המתלוננת, שהמתלוננת חשה פחד ומורא מפני הנאשם, והיא העידה בחרדה רבה מפני הנאשם. בהקשר זה יש להבחין בין האיום לפגוע במתלוננת עצמה, אשר נכלל באמירה למתלוננת לפיה הנאשם יודע היכן היא מתגוררת, לבין האיום לפגוע באדם אחר, אשר חומרתו פחותה (ר' ת"פ (רמ') 2246/08 מדינת ישראל נ' יאן (25.3.09)).

11.בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים החל ממאסרים על תנאי ועד למאסרים בפועל למשך מספר חודשים, כמפורט להלן:

א.בע"פ 5801/12 אשורוב נ' מדינת ישראל (7.2.13) נדחה ערעורו של נאשם שהורשע בבית המשפט המחוזי על-פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של כליאת שווא ואיומים, ועונשו של 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות, נותר על כנו.

ב.בת"פ (ב"ש) 27575-04-11 מדינת ישראל נ' שמשון (29.6.11) הורשע נאשם על יסוד הודאתו בשתי עבירות של איומים ובעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית, ונגזרו עליו 6 חודשי מאסר בפועל וכן הופעל מאסר על תנאי, סך הכל נדון הנאשם ל- 9 חודשי מאסר בפועל.

ג.בת"פ (כ"ס) 40183-01-10 מדינת ישראל נ' ביטון (6.7.11) הורשע הנאשם על-פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות של איומים ושל החזקת סם לצריכה עצמית, ונגזרו עליו 6 חודשי מאסר בפועל.

ד.בת"פ (ב"ש) 10/09 מדינת ישראל נ' רוזין (11.2.10) הורשע הנאשם על-פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בשתי עבירות איומים, ונגזרו עליו 4 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות.