מדינת ישראל נ' תובה

החלטה

1.בפני בקשה לפי סעיף 47(ט) לפקודת התעבורה להורות על פסילת רישיונו של המשיב של לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

2.כנגד המשיב הוגש כתב אישום בו הוא מואשם בעבירות של נהיגה בשכרות ונהיגה תחת השפעת סמים מסוכנים.

3.נסיבות המקרה:

על פי כתב האישום בתאריך 18.08.2013 בשעה 20:15 ו/או בסמוך לכך, נהג הנאשם רכב פרטי מסוג מזדה לנטיס בכביש ראמה מכיוון בית ג'ן לכיוון ראמה והגיע לביתו ונעצר.

אותה עת נהג הנאשם ברכב כאשר הוא שיכור, נתון תחת השפעת סמים מסוכנים מסוג קנביס, בכך שבבדיקת דוגמה של השתן שלו במעבדה נתגלה תוצר חילוף חומרים של החומר הפעיל קנביס.

4. טענות המבקשת:

המבקשת עותרת לפסילתו של המשיב עד תום ההליכים כנגדו, מאחר ולטענתה ישנן ראיות טובות להוכחת אשמתו של המשיב ביניהן דוחות אנשי המשטרה , דו"ח ותע"צ ממעבדה טוקסיקולגית והעתק מצו פסילה מנהלית.

המבקשת ציינה כי למשיב 11 הרשעות קודמות, כמו כן תלוי ועומד נגדו תיק תעבורה תת"ע 4126-08-11 שעניינו נהיגה בשכרות.

המבקשת ציינה כי מדובר באדם מסוכן לבטחון הציבור, וכי קיים יסוד סביר לחשש, כי המשך נהיגתו של המשיב תסכן את בטחון הציבור.

5. טענות המשיב:

הסניגור המלומד ביקש לדחות את בקשת המאשימה .

הסניגור ציין כי מדובר במשיב שאין לו הרשעות קודמות בשל אותה עבירה ועברו אינו מכביד.

הסניגור טען כי המשיב בכלל לא נהג ברכב באותה עת, וכאשר הגיעו השוטרים הוא היה בחצר ביתו ביחד עם שני אחייניו הקטינים.

הסניגור ציין כי הרכב נשוא כתב האישום הינו בבעלות אחיו של המשיב.

עוד טען הסניגור המלומד כי בדיקת השתן שבוצעה למשיב אינה תקינה.

6.בבואו לדון בבקשה מעין זו, על בית המשפט לבחון תחילה את הראיות לכאורה אשר עומדות נגד המשיב ולאחר מכן לתת את הדעת לשאלת מסוכנותו של המשיב והאם יש בהמשך נהיגתו כדי לסכן את שלום הציבור.

7.ראיות לכאורה:

עיינתי בחומר הראיות ונחה דעתי כי אכן קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב.

השאלה הראשונה שעל בית המשפט לבחון במקרה דנן היא, האם קיימות לכאורה שהמשיב הוא אשר נהג ברכב .