מדינת ישראל נ' שרעבי

בפני

כב' השופט עופר נהרי

כלפי הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו נטען כי נהג ברכב (קטנוע) ולא ציית לתמרור ב-37 שהיה מוצב בדרך בכיוון נסיעתו בכך שלא עצר את רכבו לפני קו העצירה ובניגוד לתקנות 22(א) ו- 64(ד) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר ולפיכך התקיים דיון הוכחות ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה העידה השוטרת דנה דרור ובמסגרת עדותה הוגש הדו"ח שערכה (סומן ת/1).

מטעם ההגנה העיד הנאשם.

לאחר ששמעתי בפני את העדויות ונתתי דעתי לת/1 ולטיעוני הצדדים, מסקנתי היא שדין הנאשם להרשעה בעבירה שיוחסה לו.

הנאשם בחר לחקור את השוטרת בחקירה נגדית קצרה ולמעשה לא היפנה אליה כל שאלות בקשר עם מיקום תצפיתה ואיכות תצפיתה.

הנאשם טען כי בשום שלב לא ראה את השוטרת במקום האירוע וכי הוא רואה אותה לראשונה בבית המשפט.

לנוכח התרשמותי מהעדה אין בידי לקבוע כי כביכול רשמה היא דו"ח מפורט זה מבלי שהיתה כלל במקום.

לא מצאתי כי נסתרה גירסת השוטרת בדבר ציון מיקום ומרחק עמידתה מן הצומת וכי גם היתה בקשר עין רצוף.

השוטרת גם רשמה באופן אובייקטיבי את דבר הנאשם בתגובתו כי עצר ("עצרתי").

לא נסתרה גירסת השוטרת על כי הראות היתה טובה וכי הנאשם היה לבד על קטנועו.

האירוע התרחש באור יום (בשעה 14:54).

בדו"ח ת/1 רשמה השוטרת כי יש מקום גם מעבר חציה בנוסף לקו העצירה.

הנאשם טען בעדותו בפני כי אין במקום מעבר חציה, ואולם הנאשם לא הביא כל תצלום מן המקום כדי להראות את הצומת ותמרוריו ולסתור היבט זה או אחרים.

מבחינת קירבת התצפית המשטרתית נשמעה מפי הנאשם עצמו בעדותו האמירה כי היה שוטר מולו.

אף אליבא דגירסת הנאשם מדובר היה אם כך בתצפית משטרתית קרובה וטובה כאמור.

הנאשם טען כי שוטר שהיה במקום היה עסוק בויכוח עם נהגים אחרים.