מדינת ישראל נ' שרעבי

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של הסעה שלא כדין, לפי סעיף 12 (1ג) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב- 1952.

על פי האמור בכתב האישום, בתאריך 17.9.08 בכביש 443 הסיע הנאשם תושב זר שאין בידו אישור שהייה.

במסגרת השיקולים לחומרה, יש להתייחס לכך שלחובתו של הנאשם מאסר על תנאי בר הפעלה בן חמישה חודשים.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון שבמסגרתו המאשימה עתרה להפעלת המאסר על תנאי וכן לעונש נוסף, כך שסך הכול יושת על הנאשם עונש של שישה חודשי עבודות שירות, לצד קנס בסך 5,000 ₪ ופסילת רישיון הנהיגה.

ההגנה עתרה להאריך את התנאי.

במסגרת השיקולים לקולא, יש להתייחס לכך שהנאשם הכיר את הנוסעים והעובדה שלא בדק את האישורים כדין, נבעה מעצימת עיניים ולא במודעות ממש.

עוד יצוין כי הנאשם הינו בן 71 ולזכותו נסיבות אישיות נוספות.

באיזון בין השיקולים השונים, לא שוכנעתי כי יש מקום להאריך את עונש המאסר על תנאי.

יחד עם זאת, איני סבור שיש מקום להכביד עליו מעבר להפעלת התנאי ויתר העונשים המוסכמים.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1.חודשיים מאסר בפועל אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות.

2.אני מורה על הפעלת עונש המאסר על תנאי אשר הוטל על הנאשם בת.פ 3872/04 (שלום, רמלה). המאסר על תנאי בן 5 החודשים יופעל בחופף בגין תיק זה. כך שסך הכול ירצה הנאשם חמישה חודשי מאסר בדרך של עבודות השירות בהתאם לחוות דעת הממונה.

תחילת ריצוי עבודות השירות ביום 7.8.11.

3.קנס כספי בסך של 5,000 ₪ או חודשיים מאסר תמורתו.

הקנס ישולם בחמישה תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון שבהם ביום 1.9.11.

4.פסילה בפועל מלקבל ולהחזיק רישיון נהיגה למשך חודש החל מיום 6.8.11.

הנאשם יפקיד את רישיון הנהיגה שלו במזכירות בית המשפט לא יאוחר מתאריך זה.

5.חמישה חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מהיום את העבירה שבה הורשע.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.