מדינת ישראל נ' שרעבי(עציר)

החלטה

כתב האישום מייחס למשיב עבירות של שוד בנסיבות מחמירות, הונאה בכרטיס חיוב, ניסיון להונאה בכרטיס חיוב וגניבה. מדובר ברצף של עבירות אשר בוצעו בחודש יוני 2010, יולי 2010 – ובסך הכל שמונה אישומים.

המשיב ביחד עם אחר פעלו בשיטה הבאה: בעודם רכובים על קטנוע הם חטפו תיקים מעוברי דרך כאשר באחד המקרים, הם חטפו תיק מאשה קשישה אשר כתוצאה מכך נפלה ונחבלה.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים.

באשר לתשתית הראייתית הלכאורית, נדרשה חברתי כב' השופטת יהודית שבח בהחלטה מנומקת ומפורטת מיום 26.08.10. מהחלטה זו עולה כי המשיב הוא שבפועל חטף את התיקים.

במקום זה יש לציין, כי אין מקום לגבי דידי לערוך אבחנה האם המשיב "רק" נהג את הקטנוע או שמא הוא היה החוטף בפועל.

לבקשת בא כוחו של המשיב הוזמן תסקיר מעצר כאשר מלכתחילה הביעה הפרקליטות התנגדות נחרצת לבחינת תוואי של שחרור לחלופה.

מספר תסקירים הוגשו וכך התגלגלנו עד הלום כאשר התסקיר האחרון ממליץ לשחרר את המשיב לחלופה במקום אחר, בבית אחיו באילת.

כל אחד מהצדדים חזר על טענותיו כאשר הסנגור תומך יתדותיו בפסיקה ובטענת אפליה – השותף, ללא עבר פלילי, שוחרר – ואילו המדינה מפנה לעברו הפלילי המכביד של המשיב.

עיון בגיליון ההרשעות של המשיב מעלה תמונה קשה וחמורה. למשיב, חרף גילו הצעיר, אחת-עשרה הרשעות קודמות החל משנת 2000 וכלה בחודש ינואר שנה זו. הוא ריצה מאסרים בפועל ולחובתו שלושה מאסרים מותנים חבי הפעלה כאשר האחד בן 12 חודשים ושניים בני 9 חודשים כל אחד.

המשיב מוכר למערכת האכיפה משחר נעוריו. כבר בחודש יוני 1998 בהיותו בן 15 הורשע בעבירות של תקיפה בתנאים מחמירים, התנהגות פרועה במקום ציבורי, חבלה במזיד ברכב ועוד. אין זה עניין של מה בכך כאשר בימ"ש לנוער מסיים הליך בעניינו של קטין בן 15, בהרשעה.

מאז, שמר המשיב על רצף פעילות עבריינית קבועה ומתמדת כאשר רק עונשי מאסר בפועל, חלקם ממושכים, קוטעים את רצף פעילותו העבריינית.

אני ער להלכה כי יש לבחון בכל מקרה חלופת מעצר.

בעניינו של המשיב מתקיים אם כן ריטואל קבוע של ביצוע עבירות, ריצוי עונשים וחוזר חלילה.

אני מזכיר לבא כח המשיב כי הרחקתו של זה האחרון לאילת אינה מועילה במאומה שהרי אין לעבירות הללו תחולה טריטוריאלית. ניתן לבצען, גם במקומות אחרים.

ואם ישאל השואל מדוע לא יוטל איזוק אלקטרוני, יש להשיב כי יש מקרים שבהם אמנם ניתן טכנית למנוע מהעבריין לשוב על מעשיו, אך מנגד הציבור עומד וצופה במחזה מוזר בו אדם אחד מצליח לשטות במערכת האכיפה שוב ושוב. בכך, יש פגיעה אנושה באמון הציבור בשלטון החוק.

צר לי, המשיב מיצה עד תום את סאת ההזדמנויות ולא יעלה על הדעת כי שוב ושוב יידרש בימ"ש לחלופת מעצר בעניינו.

אשר על כן, אינני מקבל את החלטת שירות המבחן ואני מורה על הארכת מעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

ניתנה והודעה היום כ"ז תשרי תשע"א, 05/10/2010 במעמד הנוכחים.

ציון קאפח, שופט