מדינת ישראל נ' שרעבי(עציר) ואח'

החלטה

לפני בקשה לחילוט קטנוע מסוג סאן יאנג מ.ר. 1309265 הרשום ע"ש המשיב 2 (להלן: "הקטנוע").

1. רקע

המשיבים הורשעו, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של קבלת דבר במרמה בצוותא, גניבה בצוותא והתחזות כאדם אחר במטרה להונות. יובהר כי הכרעת הדין ניתנה ע"י כב' השופטת תדמור – זמיר, אך בשל מעברה לבית משפט אחר, נשמעה הבקשה בפני.

כעולה מהכרעת הדין, ביום 23.6.09 התחזו המשיבים למנהל תחנת הדלק "פז" בנהריה (להלן: "המתלונן") באופן שהתקשרו לסניף הדואר בו נהג המתלונן להפקיד את הפדיון היומי של תחנת הדלק, הזדהו בשמו וביקשו מהפקידה בסניף הדואר שלא תפקיד את הכסף שהפקיד בידה באותו היום (סך של6,000 ₪) ותחת זאת תמסור אותם לנהג מונית שנשלח מטעמם.

הפקידה מילאה אחר מבוקשם של המשיבים ומסרה את הכסף לנהג מונית, אשר נשלח על ידי המשיבים לסניף הדואר.

בהמשך התקשרו המשיבים לנהג המונית משני הטלפונים הניידים שלהם, הציגו עצמם כמתלונן וביקשו שיגיע עם הכסף למלון "סול מרין" בנהריה. כשהגיע נהג המונית למקום, פגש באחד המשיבים אשר היה רכוב על קטנוע שחור כשלראשו קסדה שחורה אטומה. במעמד זה מסר נהג המונית לאותו אדם את המעטפה עם הכסף ובתמורה לכך קיבל תשלום בסך של 50 ₪.

בתאריך 25.10.09 נתפש בביתו של המשיב 2 קטנוע שחור, הוא הקטנוע מושא החלטה זו.

במסגרת גזר הדין, שניתן ביום 5.6.12, הוטלו על המשיב 2 - 10 חודשי מאסר בפועל (בניכוי תקופת מעצרו) ואילו על המשיב 1 הוטלו 14 חודשי מאסר בפועל וכן הופעל מאסר מותנה בן 12 חודשים באופן ש – 10 חודשים מתוכם ירוצו במצטבר והחודשיים הנוספים יוטלו בחופף (סה"כ 25 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצר).

בנוסף לעונש מאסר בפועל הוטלו על כל אחד מהמשיבים גם מאסרים מותנים, פיצוי למתלונן בסך 3,000 ₪ וקנס בסך 3,000 ₪.

כמו כן, במסגרת גזר הדין חולטו, לבקשת המדינה בטיעוניה לעונש, הקסדה והטלפון הנייד של המשיבים.

המשיבים הגישו ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין, וערעורם נדחה ביום 20.12.12 (בפסק דין מאוחד - ע.פ. 5933-07-12 )

ביום 23.1.13 הגישה המבקשת את הבקשה מושא החלטה זו. ביום 18.4.13 נשמעו טיעוני הצדדים.

2. טענות הצדדים

לטענת ב"כ המבקשת, בהתאם להוראות סעיף 38 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (להלן: "הפקודה") ניתן לבצע חילוט בין בגזר הדין ובין בעתירה על ידי תובע. כן טען ב"כ המבקשת כי הקטנוע נתפס והוחזק כמוצג בהליך פלילי, הוא שימש את המשיבים לביצוע העבירות מושא כתב האישום, כפי שאף נקבע בהכרעת הדין ומשכך יש להורות על חילוטו.

המשיב 1 השאיר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט, שכן אינה נוגעת לעניינו.

ב"כ המשיב 2 התנגד לחילוט בטענה כי היה על המאשימה להגיש את בקשת החילוט בשלב הטיעון לעונש, וממילא אז היה נשקל עניין החילוט אל מול יתר רכיבי הענישה.

כן טען ב"כ המשיב שלא קיימת ראיה בתיק כי הקטנוע אכן שימש את הנאשם לשם ביצוע העבירה והפנה בהקשר זה לעדות עד המאשימה שלא זיהה בוודאות את הקטנוע כקטנוע שבאמצעותו בוצעה העבירה.

3. הגשת הבקשה לחילוט שלא במסגרת הטיעונים לעונש-

טרם דיון לגופו של עניין אתייחס לטענת הסנגור לפיה לא ניתן להגיש הבקשה בשלב זה.