מדינת ישראל נ' שריקי(עציר)

גזר דין

הנאשמ/ת הורשע/ה על פי הודאתו/ה במסגרת הסדר טיעון בכך שביום 8/4/10, חבל בחברו שמעון בטיטו, חבלה חמורה בכך שבעט בגופו, גרם לו ליפל ארצה, המשיך ובעט בגופו וכתוצאה הלה איבד הכרתו. למקום הגיע אבי הנאשם שהפריד ביניהם. כתוצאה נגרמו למתלונן חבלות: שני שברים בלסת התחתונה שקובעו בניתוח עם הרדמה כללית בפלטות ובברגים.

הנאשם עצור עד תום ההליכים נגדו וביום 8/6/10 כפר ונקבע להוכחות ליום 22/7/10.

במועד זה לא התייצבו עדי תביעה וגם בהמשך ניכר היה שאין העדים ששים להעיד נגדו שכן מדובר בשכנים. בסופו של יום גובש הסדר טיעון זה על פיו חזר בו מכפירתו, כתב האישום תוקן, התביעה הודיעה כי תסתפק ב-27 חודשי מאסר כולל הפעלת מאסרים מותנים.

הדיון נדחה על מנת להביא אחד המאסרים המותנה. כמו כן עותר התובע לענישה מרתיעה ופיצוי למרות שהמתלונן טוען שאינו מעוניין בקבלת פיצוי מהנאשם.

התובע מבקש להטיל בגין תיק זה 18 חודשים ולהפעיל המאסרים המותנים באופן שתשעה חודשים יצטברו.

כאמור מדובר בהסדר טיעון הנובע מקושי ראייתי שכן העד סירב להעיד ולאור עוינות אבי הנאשם ומתוך רצון להימנע מהעדת האם כנגדו. כמו כן הסניגור טוען כי העד סולח לנאשם.

בנסיבות אלה סבורים הצדדים כי העונש מאוזן .

הנאשם יליד 1984, לחובתו עבר פלילי עשיר, לא משום שמדובר בהרשעות רבות אלא משום שמדובר בעשרות עבירות בהן הודה בביהמ"ש לנוער: 32 אישומים שעניינם הצתת רכב, גניבות רכב, שבל"ר, הפרת הוראה חוקית, עבירות אלימות רבות ועוד. בגין כל עבירות אלה בסופו של יום לא הורשע וביהמ"ש לנוער הסתפק בהתחייבות וצו מעון נעול, אך זו הייתה תחילת דרכו שכן בדצמבר 2002 שוב נדון בביהמ"ש לנוער, אלא שהפעם הורשע והוטל עליו עונש מאסר בן תשעה חודשים, עונש נדיר בהתחשב בכך שמדובר בביהמ"ש לנוער וזאת בגין 7 אישומים שעניינם החזקת סכין, בריחה ממשמורת, שימוש בחומר דליק, אלימות, חבלה בהיותו מזוין. ואכן בדצמבר 2001 בהיותו בגיר כבר נדון בביהמ"ש מחוזי ל-60 חודשי מאסר בגין עבירות חמור, כולל החזקת סכין והתעללות בקטין, תקיפתו וגרימת חבלה של ממש. באפריל 2008 שוב נדון ל-34 חודשי מאסר בגין עבירות אלימות, רכוש ועוד. בספטמבר 2008 נדון בגין גרימה הגורמת חבלה של ממש לענישה מרתיעה. קיימים אם כן שני מאסרים מותנים של תשעה חודשים ועשרה חודשים וההסדר טיעון מקל עימו בכך שיש הסכמה שרק תשעה חודשים מן המאסרים המותנים יהיה במצטבר וכן בכך שלמרות שמדובר בחבלה חמורה מאוד כמפורט לעיל, מסתפקת בתביעה ב-18 חודשי מאסר למרות שמדובר במי שאין זו הפעם הראשונה בה נדון בגין עבירות אלימות.

למרות האמור, לא ניתן לומר שלא נשקלו שיקולים ראויים או כי ההסדר אינו במתחם הסבירות וההסדר יכובד.

טוב יעשה הנאשם אם ימצא דרך להשתלב בהליך טיפולי לשליטה בכעסים שכן יש לו "פיוז קצר" ואם ימשיך כך יבלה את מרבית חייו הבוגרים מאחורי סורג ובריח.

הואיל והמתלונן ובני משפחתו הודיעו כי אינם מעוניינים בפיצוי כלשהו, מצאתי כי אין טעם לחייבו בפיצוי שכן אפילו אם יחויב בכך סביר להניח שהכסף יושב לו.

בהתחשב במהות העבירה ונסיבותיה ולאחר שקילת האינטרס הציבורי מול נסיבותיו/ה האישיות של הנאשמ/ת ועברו/ה, אני דנה את הנאשמ/ת לעונשים הבאים:

1.מאסר בפועל לתקופה של 18 חודשים.

2.הנני מורה על הפעלת עונש של מאסר מותנה למשך 9 חודשים כפי שנפסק על

תנאי בבית משפט באשדוד ביום 23/9/08 בתיק מס' 1850/096 לריצוי באופן חופף.

3.הנני מורה על הפעלת עונש של מאסר מותנה למשך 15 חודשים כפי שנפסק על

תנאי בבית משפט אשדוד ביום 14/4/08 בתיק מס' 266/08 ואח' לריצוי באופן שתשעה חודשים יצטברו ושישה חודשים יחפפו. סה"כ ירצה 27 חודשי מאסר בניכוי תקופת מעצרו מיום 27/5/10.

4.אני מטילה על הנאשמ/ת 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנה/ים והתנאי הוא שלא ת/יעבור עבירה של תקיפה מסוג כלשהו.

5.הנאשמ/ת ת/יחתום על התחייבות בסך 12,000 ₪ להימנע מביצוע העבירה/ות בה/ן הורשע במשך 3 שנה/ים מהיום.