מדינת ישראל נ' שרון

החלטה

בפניי בקשה לביטול כתב האישום לפי סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982. הטענה היא כי משטרת ישראל אינה מבצעת כיול למכשירי אכיפת המהירות המשמשים אותה במדידת מהירות הנסיעה. משכך, ובהיעדר כיול כאמור, לא ניתן להסתמך על התוצאות הנמדדות באמצעות מכשירים אלה. ב"כ המבקש הסתמך בטענתו על החלטתי בתת"ע 3452-03-10 מדינת ישראל נ' ג'רפי (לא פורסם, 4.10.2010) ועל פסקי הדין הנוספים המאוזכרים שם (ראו למשל ע"פ (ב"ש) 5355/08 מדינת ישראל נ' לוין (לא פורסם, 2.3.2010); בפ"מ (מרכז) 9632-08-10 שירן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 26.8.2010)).

ב"כ המאשימה מנגד הסתמך על פסק דינו של כבוד השופט נחמיאס בתת"ע (אש') 2084/07 מ.י תביעות לכיש – שלוחת אשדוד נ' בריק (לא פורסם, 25.1.2011), בו קבע "...אני דוחה מכל וכל את הטענה כי במקרה דנן משטרת ישראל נהגה שלא כדין בהפעלת המכשיר, נהפוך הוא. הוכח בפני כי נהגה כהנחיות היצרן המפורטות היטב בסיכומי באת כח המאשימה ואינני סבור כי קיימת חובה לבצע כיול מטרולוגי של מכשיר המדידה במעבדה חיצונית...". עוד אזכר ב"כ המאשימה את החלטתו של כבוד השופט אמנון כהן בעפ"ת 46836-01-11 לב נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 15.2.2011) לפיה ראוי להמתין להכרעתו של בית המשפט העליון בסוגיה.

לאחר שקראתי ובחנתי את טענות הצדדים, החלטתי למחוק את כתב האישום. הנחייתו של כבוד השופט כהן ראויה והגיונית ואולם אין כל טעם בכך שתיקים יתעכבו עד להכרעת בית המשפט העליון בסוגיה. המתנה זו "תופסת" את יומנו של בית המשפט ומונעת ממנו לדון בתיקים אחרים בהם אין חילוקי דעות, ואין מקום לכך.

הגשת כתבי אישום במקרים מעין אלו, תוך הסתמכות על כך שנאשמים רבים אינם יכולים להתגונן, מהווה סתירה מהותית לעקרונות צדק.

אדגיש כי מחקתי את כתב האישום ולא ביטלתי אותו. בהתאם ובכפוף להכרעת בית המשפט העליון בסוגיה תוכל המאשימה להגיש בעתיד מחדש כתבי אישום בהסתמך על מכשיר זה. כמובן, זאת ייעשה בהתאם למיכסתה ובימים שנקבעו לכך.

כתב האישום כאמור יימחק.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג אדר א תשע"א, 27 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: