מדינת ישראל נ' שרבף

גזר דין

רקע:

הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירות של התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין תשל"ז-1977, והחזקת כלי פריצה לבניין לפי סעיף 409 לחוק האמור.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 5/8/2012 בסמוך לשעה 18:00 התפרץ הנאשם לדירת מגורים בכוונה לבצע גניבה או פשע.

הנאשם, שהיה מצויד במספרי תיל וגרביים, גזר את סורג החלון של חדר האמבטיה בדירה, עקר אותו מהקיר והניחו בגינה סמוכה. בהמשך קרע הנאשם את רשת החלון, פירק את מסגרת הרשת, ניפץ את החלון ונכנס דרכו אל הדירה.

בעת שהנאשם עשה דרכו מחדר האמבטיה אל סלון הדירה הוא הבחין בכך שבעל הדירה, המתלונן, שוהה בדירה, והחל לעשות דרכו חזרה לחדר האמבטיה. או אז הבחין המתלונן בנאשם, רץ לעברו, תפס אותו, נעל את דלת הדירה והזעיק את משטרה.

על פי הנטען בכתב האישום, גרם הנאשם לחלון הדירה נזק בסך של 1,500 ₪.

תמצית טיעוני הצדדים:

המאשימה מבקשת להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל למשך 24 חודשים, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן.

לטענת המאשימה, מתחם העונש ההולם לעבירות בהן הורשע הנאשם נע בין 18 חודשי מאסר בפועל לבין 36 חודשי מאסר בפועל.

המאשימה הפנתה לכך שההתפרצות בוצעה בשעות היום, כאשר המתלונן נמצא בביתו, תוך גזירת סורג החלון. המאשימה טענה כי בכך הפגין הנאשם תעוזה רבה וזלזול ברכושם ובפרטיותם של אחרים.

המאשימה ציינה את עברו הפלילי של הנאשם, הכולל הרשעה אחת בעבירת סמים, ואי הרשעה בבית המשפט לנוער.

בהתייחס לתסקיר שירות המבחן הדגישה המאשימה כי הנאשם משתמש בסמים, אינו נוטל אחריות מלאה לביצוע העבירות ולא הביע רצון להשתתף בהליך שיקומי.

ההגנה מצידה מבקשת להטיל על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, בצירוף הפניית הנאשם לשירות המבחן לשם בחינת שילובו בטיפול במסגרת יומית.

הסנגור טען כי במקרה דנן מדובר בהתפרצות ללא תחכום וללא שימוש באמצעים, כאשר הנאשם לא הספיק לגרום נזק בתוך הבית או לגנוב ממנו רכוש.

לשיטתו, ביצוע העבירה בשעות היום מלמד כי הנאשם האמין שאין איש בדירה, שכן בשעות אלה אנשים נמצאים בעבודה.

הסנגור הדגיש כי הנאשם התפרץ לדירה לבדו, לא היה חמוש בסכין או מברג, לא ניסה להימלט לאחר שנתפס על ידי המתלונן, לא תקף אותו ולא סיכן אותו. משכך, הסכנה שיצר הנאשם היתה לרכוש בלבד.

ב"כ הנאשם הטעים כי יש לבחון את חומרת המעשה בראש ובראשונה לפי הנזק שנגרם לקורבן העבירה. במקרה זה, כך טען, הסתכם הנזק בסך של 1,500 ₪ בלבד.

לאור זאת טען הסנגור כי מתחם הענישה נע בין של"צ לבין 11 חודשי מאסר בפועל.

הסנגור הפנה להודאתו של הנאשם, למעצר הבית המלא בו היה נתון במשך כ- 6 חודשים, ומעצר הבית הלילי שהוטל עליו למשך כ- 3 חודשים נוספים. עוד ציין ב"כ הנאשם את נסיבותיו הכלכליות והמשפחתיות הלא פשוטות של הנאשם.