מדינת ישראל נ' שרבף

גזר דין

הנאשם מואשם בכך כי נהג בהיותו פסול מנהיגה וכן כאשר רישיון הנהיגה שלו פקע משנת 2003.

לתיק זה צורפו עוד 3 תיקים העוסקים בנהיגה כאשר רישיון הנהיגה של הנאשם פקע משנת 2003.

מדובר בנאשם שלחובתו 189 הרשעות בתחום התעבורה משנת 75 ועד היום וכן 2 הרשעות פליליות. בהרשעה 179 נידון הנאשם בין השאר בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה ונהיגה כאשר רישיון הנהיגה פקע, למאסר בפועל לתקופה של 10 חודשים וכן למאסר מותנה לתקופה של 18 חודשים, זאת על תנאי למשך 3 שנים, חרף זאת הנאשם המשיך לנהוג ונתפס 4 פעמים כאשר הוא נוהג ללא רישיון נהיגה תקף, באחד הפעמים אף בהיותו פסול מנהיגה.

בנסיבות אלה דרשה המאשימה להטיל על הנאשם עונש הכולל בחובו מאסר לתקופה שלא תפחת משנתיים, פסילה לתקופות ארוכות, פסילה על תנאי וכן מאסר מותנה ארוך.

ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בכך כי מדובר בנאשם שלמעשה הסתבך עקב קשיים כלכלים, עקב זאת לא חידש את רישיון הנהיגה ומאז נוצר כדור שלג שהגיע לאן שהגיע, כמו כן ביקש לציין כי מדובר באדם נורמטיבי מלבד עניני התעבורה, אדם שהסתבך הסתבכות עסקית ועשה מאמצים גדולים לצאת ממנה. כמו כן עתר לשחרר את הנאשם לתקופה של חודש על מנת שיוכל לארגן את עסקיו, רק לאחר מכן יחל לרצות את עונש המאסר.

בית המשפט אינו סבור כי ניתן להעתר לבקשת ב"כ הנאשם לעכב את עונש המאסר על מנת לאפשר לנאשם לארגן את עסקיו. הכלל הוא כי אדם הנמצא במעצר ובית משפט מטיל עליו עונש מאסר, עונש המאסר ירוצה מיד ואין מקום להפסקה.

יתרה מזו, הנאשם ידע כי עומד כנגדו מאסר מותנה לתקופה של 18 חודשים, הנאשם ידע כי רצה עונש מאסר בשל 10 חודשים בגין עבירה דומה, חרף זאת הוסיף לנהוג כאילו לא קרה מאומה. על הנאשם היה לחשוב שזאת תהיה תוצאת התנהגותו, דהיינו שיעצר וישלח למאסר מיד לאחר מכן, היה עליו לשאת בתוצאות מחדליו.

מאחר ומדובר ב 4 מקרים ולא במקרה אחד ניתן להסיק מכך כי למעשה הנאשם התעלם מפסק הדין שהטיל עליו מאסר מותנה ולמרות זאת החליט לנהוג תוך לקיחת הסיכון שבמידה ויתפס יאלץ לרצות עונש מאסר. בנסביות אלה אין מקום להתחשב בנאשם זה ויש להטיל עליו את העונשים הבאים:

1.מאסר לתקופה של 15 חודשים, המאסר ימנה מיום מעצרו של הנאשם 14.8.11.

2.מאסר לתקופה של שנה וזאת על תנאי למשך 3 שנים אם הנאשם ינהג בהיותו פסול מנהיגה או בטרם יחדש את ריישון נהיגתו.

3.פוסל הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שלוש שנים. הפסילה תמנה מיום שחרורו של הנאשם ממאסר ובמצטבר לכל פסילה אחרת.

4.לאור העובדה כי רישיון הנהיגה של הנאשם פסול לתקופה ממושכת, אינני מטיל על הנאשם פסילה מותנית, לאור העובדה כי הטלתי עליו עונש מאסר איני מטיל קנס.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, כ"ט אב תשע"א, 29 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: