מדינת ישראל נ' שפרנסקי(עציר) ואח'

גזר דין

כללי

1.הנאשמת הורשעה על יסוד הודאתה ב-4 עבירות של תיווך בסם מסוכן, לפי סעיף 14 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.

כתב האישום ייחס לנאשמת, מלכתחילה, 4 עבירות של סחר בסם מסוכן. הנאשמת, באמצעות עו"ד ניסן, הודתה בכל העובדות אך טענה כי מעשיה מקימים אך ורק עבירה של תיווך בסם מסוכן. בסופו של יום, ולאחר שהוצגו כל הראיות (ונשמעה עדות הנאשמת), קיבלתי את טענות ההגנה והוריתי על הרשעת הנאשמת ב-4 עבירות של תיווך בסם מסוכן (להלן - התיק העיקרי).

2.במסגרת ישיבת יום 4.7.13, הודתה הנאשמת וצירפה 3 תיקים נוספים: ת.פ 35931-04-13 (להלן - תיק הצירוף הראשון), ת.פ 26249-11 (להלן - תיק הצירוף השני), ת.פ 39883-01-13, להלן - תיק הצירוף השלישי).

עיקרי העובדות

3.עובדותיו ונסיבותיו של התיק העיקרי פורטו בהרחבה בהכרעת הדין המפורטת שניתנה ביום 26.6.13, ועל כן אסתפק בתיאור קצר של העסקאות שבוצעו בין נאשמים 2-4 לבין הסוכן משטרתי, בתיווכה של הנאשמת, והכל בחודשים אוקטובר-נובמבר 2012.

בעסקה הראשונה דובר במכירת 0.77 גרם הירואין תמורת 120 ₪, ששולמו לנאשם 3; בעסקה השניה דובר במכירת 1.3 גרם הירואין (שתי מנות) תמורת 200 ₪ ששולמו לנאשם 4. דמי התיווך של הנאשמת באותה עסקה עמדו על סך של 20 ₪; בעסקה השלישית דובר במכירת 0.27 גרם קוקאין תמורת 200 ₪ ששולמו לנאשם 2. דמי התיווך של הנאשמת באותה עסקה עמדו על סך של 30 ₪; בעסקה הרביעית דובר במכירת 0.35 גרם קוקאין תמורת 200 ₪ ששולמו לנאשם 2. דמי התיווך של הנאשמת באותה עסקה עמדו על סך של 50 ₪.

4.עניינו של תיק הצירוף הראשון באירוע שהתרחש ביום 12.5.12, שאז גנבה הנאשמת ארנק מאדם שהסיע אותה למחוז חפצה. הארנק הכיל 450 ₪ ומסמכים שונים. במסגרת אישום זה הורשעה הנאשמת בעבירת גניבה.

5.כתב האישום בתיק הצירוף השני מחזיק 3 אישומים (לאחר תיקונו). הראשון - החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית (0.7 גרם סם מסוג הרואין). השני והשלישי - החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית (0.2 גרם הרואין באישום השני, ו-0.05 גרם הרואין באישום השלישי). במסגרת האישום השני הורשעה הנאשמת אף בעבירה של הפרעה לשוטר, ולזאת לאחר שהשליכה לרצפה את הסם אותו החזיקה בנוכחות שוטר.

6.כתב האישום בתיק הצירוף השלישי מחזיק 9 אישומים המתארים את התנהלותה הבעייתית (והעבריינית) של הנאשמת מול עובדי מחלקת הרווחה ועובדים סוציאליים בעירית חולון. מדובר באירועים שהתרחשו בשנים 2006-2007, וזאת על רקע פעולות שביצעו הרשויות בהקשר לילדיה של הנאשמת. הנאשמת איימה על העובדים השונים, הסיגה גבול למשרדי מחלקת הרווחה (באחד המקרים), נקטה גם בדרך של איומים טלפונים תוך שבאחד המקרים אמרה לאחת העובדות הסוציאליות כי שמה מופיע בפרוטוקול והיא תתנקם בה, ו"אין לי שום בעיה גם אם אני אשב באבו כביר אני אדאג להתנקם בך, את תשלמי על זה שהוצאת לי את הילדים מהבית".

במסגרת תיק זה הורשעה הנאשמת בעבירות הבאות: הפרת הוראה חוקית (אישום ראשון); הסגת גבול כדי לעבור עבירה; היזק לרכוש במזיד; 7 עבירות של איומים; 2 עבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק; התנהגות פרועה במקום ציבורי; והעלבת עובד ציבור.

טיעוני הצדדים

7.התביעה עתרה לקביעת מתחם עונש הולם בגין כל אירוע של תיווך בסם (בתיק העיקרי) הנע בין 5 חודשי מאסר לבין 10 חודשי מאסר, ולמתחם עונש הולם בגין כל אחד מהאישומים בתיקי הצירוף, הנע בין מאסר על תנאי למאסר קצר. התביעה הייתה ערה לעובדה כי מדובר בנאשמת ללא הרשעות קודמות, אשר הודתה במסגרת מהלך של צירוף תיקים, אך סברה כי עדיין, יש מקום להשית על הנאשמת עונש מאסר מאחורי סורג ובריח, מאסר על תנאי והתחייבות כספית.

8.הסניגורית, עו"ד ניסן, ביקשה ליתן משקל מכריע לנטילת האחריות של הנאשמת, וציינה כי אלמלא עמדת התביעה (שנדחתה בהכרעת הדין), היה מסתיים התיק העיקרי ללא צורך בשמיעת ראיות. הסניגורית התייחסה לנתוניה המורכבים של הנאשמת, לאופן בו הדרדרה לשימוש בסמים, להפרדתה מילדיה, וכן לאופן בו נוצלה על ידי המשטרה (יצוין כי טענות אלה היו שזורות בכל טיעוני הסניגורית כבר בשלב ניהולו של התיק והדיונים שהתקיימו עד לשלב הכרעת הדין). נתון רלוונטי נוסף אליו התייחסה הסניגורית נגע להפללת נאשמים 2-4 על ידי הנאשמת. הוסבר כי מדובר בנאשמת נעדרת הרשעות קודמות, אשר זהו מעצרה הראשון, ומכאן הצורך בהשתת ענישה מתונה ומאוזנת, אשר תיתן ביטוי לתמונה המורכבת שתוארה על ידי הסניגורית.

דיון והכרעה

9.מעשיה של הנאשמת משלבים פגיעה במספר ערכים מוגנים. עבירות הסמים בהן הורשעה בתיק העיקרי ובתיק הצירוף השני הן עבירות שפגיעתם בציבור קשה, ואין חולק כי קיים אינטרס ציבורי ראשון במעלה במיגור תחום עברייני זה שהוא בעל השפעה מכריעה אף על תחומי עבריינות נוספים. תיק הצירוף הראשון מגלם פגיעה בערך רכושי, ויש ליתן את הדעת אף לאותה הפרת אמון שהייתה כרוכה במעשה הגניבה שביצעה הנאשמת. תיק הצירוף הרביעי, הכולל 9 אישומים, משקף פגיעה משולבת בערכים שונים עליהם יש להגן - הן אלה הקשורים לשלמות הגוף, הן אלה הקשורים לביטחונם של עובדי ציבור ולצורך לאפשר להם לבצע את המוטל עליהם מכוח תפקידם ללא הפרעות או איומים, והן אלה הקשורים לחובה לכבד צווי בית משפט (בהקשר לאישום הראשון). גם מקומם של הערכים המוגנים "הרכושיים" לא נפקד, שכן הנאשמת, באחד המקרים, אף הסיגה גבול למשרדי הרווחה, קרעה שרשרת מצווארו של המאבטח, ובהמשך בעטה בדלת ושברה אותה (אישום שני).

10.קביעת מתחם העונש ההולם אינה נעשית רק על סמך קיומה של פגיעה בערכים המוגנים, אלא תוך מתן דגש לעוצמת הפגיעה באותם ערכים, למידת אשמו של הנאשם, וכן לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

במקרה דנן, ניתן להצביע על מספר נתונים רלוונטיים לקביעת מתחמי הענישה.

כך נתתי דעתי גם לסוג הסם שנמכר לסוכן, כך נתתי דעתי לתמורה הכספית ששולמה לנאשמים 2-4 וכך נתתי דעתי להנחה הסבירה שאלמלא נוכחות הנאשמת, לא היו מסכימים נאשמים 2-4 למכור את הסמים לסוכן.