מדינת ישראל נ' שעירי(עציר)

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו.

כנגד המשיב הוגש בתאריך 8/9/2010 כתב אישום המייחס לו עבירות של נסיון התפרצות לבית עסק והחזקת כלי פריצה לצד כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו עד תום ההליכים.

בתאריך 8/9/2010 שוחרר המשיב בתנאים הכוללים מעצר בית מלא בביתו של מר ישראל זאדה, לצד ערבויות כספיות.

בתאריך 7/10/2010 נקבע כי תנאי השחרור שנקבעו יעמדו בעינן עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו.

בתאריך 14/11/2010 הוגש כנגד המשיב כתב אישום חדש המייחס לו עבירות של התפרצות לבניין, גניבה, היזק בזדון, החזקת כלי פריצה והפרת הוראה חוקית.

כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם מחזיק בשלוש עבירות של התפרצות למוסך בראשל"צ במהלך סוף שבוע כאשר במהלך אותן התפרצויות גנב המשיב מסך מחשב, מכשיר מולטימדיה ושעונים והכל בזמן שאמור לשהות הוא במעצר בית שהושת עליו בגין תיק אחר המייחס לו עבירות דומות.

ב"כ המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה באשר לעובדות כתב האישום החדש אך טען לכרסום באופן שלטענתו צילום מצלמות האבטחה שתיעדו ההתפרצות לארוע אינו מגלה את פניו של המשיב כך שלא ניתן לזהות כי עסקינן במשיב באופן וודאי.

ב"כ המבקשת טען כי הגם שלא נטען לראות בבירור את פניו של המשיב במצלמות האבטחה הרי שניתן לזהות את המשיב על פי מבנה גופו ושיערו.

ב"כ המבקשת טען כי לצד זאת קיימות ראיות נוספות שקושרות את המשיב לביצוע העבירות, כך לדוגמא הבגדים בהם נצפה הפורץ מבצע את הפריצה כפי שנקלטו במצלמות האבטחה נמצאו בביתו של המשיב, כך גם כובע שחבש עובר לפריצה נתפס על ראשו של המשיב.

עוד טען ב"כ המבקשת כי שעון שנגנב באותה התפרצות נתפס בביתו של המשיב, מה שמקים חזקה תכופה וקושר את המשיב גם בדרך הזו לביצוע ההתפרצות.

עוד מוסיף ב"כ המבקשת כי המשיב בחר לשמוע על זכות השתיקה בחקירתו במשטרה ובכך חיזק את מארג הראיות שקיים כנגדו.

לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים בעניין הראיות באתי לכלל מסקנה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב בכתב האישום.

כאמור הפורץ נקלט במצלמות האבטחה כשניתן לזהות באופן ברור את פרטי לבושו וכאשר תאורו הכללי מתיישב עם חזותו של המשיב.

פרטי הלבוש שנצפו במצלמות האבטחה נתפסו בביתו של המשיב כך גם נתפס חלק מהרכוש שנגנב וזאת בסמוך להתפרצות כשלצד כל זאת בחר המשיב לשמור על זכות השתיקה. הרי שדי בראיות הללו בשלב בו אנו מצויים ע"מ לעמוד ברף הראייתי לכאורה.

משמצאתי קיומן של ראיות לכאורה בהכרח קמה ועולה עילת מעצר מוצקה, כאשר מדובר במשיב אשר עברו הפלילי מכביד, ומתפרס על פני יובל שלם. מדובר במי שהחל את דרכו העבריינית עוד בהיותו נער. במרוצת השנים הורשע בעבירות רבות ומגוונות ביניהן אין ספור עבירות רכוש, בריחה ממשמורת חוקית, השגת גבול פלילית, עבירות מירמה ועוד.

מדובר במי שריצה שנים ארוכות מאחורי סורג ובריח וביצע לכאורה את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום המקורי ובכתב אישום זה כאשר מאסר ע"ת חב הפעלה בין 10 חודשים תלוי ועומד כנגדו.

מדובר במי שריצה מאסר בגין הרשעתו האחרונה בן 26 חודשים ושוחרר ממנו אך בחודש 2/2010 ומייד שב לפעילות עבריינית. אם לא די בכל הדברים הללו הרי שהמשיב אף הפר באופן גס ובוטה את האמון שבית המשפט נתן בו שעה שהורה על שחרורו במעצר בית. ולצד ההפרה אף ביצע עבירות חמורות נוספות.

המשיב העיד על עצמו כי אינו ראוי לכל אמון נוסף של בית המשפט וכי לא ניתן לתארו בלשון אחרת מאשר במילים "שור מועד" אשר שב ופוגע ושולח את ידו הרעה ברכוש הציבור.

לבית המשפט הוצעה חלופה בעניינו בדמות מפקח קרוב משפחה של המשיב אשר ביקש כי המשיב ישוחרר תחת חסותו.