מדינת ישראל נ' שעיבי(עציר) ואח'

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשמים בעובדות כתב האישום המתוקן, אני מרשיעה אותם בעבירה של שהייה בישראל שלא כחוק, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.

כמו כן, אני מרשיעה את נאשם 2 בעבירה של גניבה, על פי סעיף 384 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

ניתנה והודעה היום י"א אב תשע"ב, 30/07/2012 במעמד הנוכחים.

הדסה נאור, שופטת

גזר דין

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעבירות שב"ח. כמו כן, נאשם 2 הורשע בעבירה של גניבת תיק באיזור החניון בטיילת תל אביב יפו.

ב"כ המאשימה ביקש לקבוע כי מתחם הענישה לעבירת השב"ח הינו בין חודש ל-6 חודשים, זאת על פי פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בנצרת, ע"פ 41708-07-12.

בעניינו של נאשם 1, נוכח העובדה כי מדובר בעבירה ראשונה, הודה בהזדמנות הראשונה וחסך מזמנו של בית המשפט, עתר ב"כ המאשימה להשית עליו את העונש המינימלי שבמתחם הענישה, קרי, חודש מאסר בפועל ומאסר על תנאי.

לגבי נאשם 2, שגם הוא נעדר הרשעות קודמות, אך ביצע עבירה נוספת של גניבה, ביקש להטיל 3 חודשי מאסר בפועל.

ב"כ הנאשמים ביקשו להסתפק בימי המעצר, כשלטענתם מתחם הענישה נע בין עונש של מאסר על תנאי ל-6 חודשי מאסר.

ב"כ נאשם 1 הוסיף ואמר כי מאחר שמלכתחילה כתב האישום ייחס לנאשם גם עבירה של גניבה, הוגש נגדו כתב אישום בעבירת השב"ח אף שזו פעם ראשונה שהוא נכנס לתחומי ישראל ועל פי מדיניות התביעה אין מעמידים לדין במקרה כזה. בכל מקרה הסביר כי הנאשם נכנס על רקע מצבו הכלכלי הקשה, הודה בהזדמנות הראשונה וחסך מזמנו של בית המשפט.

ב"כ נאשם 2 ביקש להסביר את עבירת הרכוש על רקע המצוקה הכלכלית בה נתונה משפחתו של הנאשם בשטחי הרשות והצורך שלו לדאוג לכלכלתם, כשלענין העונש ביקש לקחת בחשבון כי העדה המוסלמית נמצאת כיום בעיצומו של חג הרמדאן, שבסיומו החג הקדוש למוסלמים, עיד אל פיטר.

אכן מתחם הענישה שנקבע בבית המשפט המחוזי מנחה את בימ"ש השלום ולפיכך אראה בו את מתחם הענישה הראוי במקרה זה.

עם זאת, התיקון לחוק העונשין מאפשר גם להטיל עונשים החורגים ממתחם הענישה הן בענישה המינמלית והן בענישה המקסימלית. מנימוקים שיירשמו ע"י בית המשפט, מצאתי כי בעניינו של נאשם 1 קיימות כמה נסיבות המצדיקות סטייה לקולא ממבחן הענישה המקובל והן העובדה כי אלמלא עבירת הגניבה שיוחסה לו מלכתחילה, לא היה עומד לדין כלל והעובדה כי הוא מצוי בעיצומו של חג הרמדאן.

בעניינו של המשיב 2, לא מצאתי את אותם נימוקים המצדיקים סטיה ממתחם הענישה לעבירת השב"ח, אך בהתחשב בכך שמדובר בעבירה ראשונה אליה לא נלוו עבירות להקלת עבירה זו, הרי שהעונש למניעת עבירת השב"ח בלבד צריך להיות הרף הנמוך שבמתחם הענישה.

עם זאת, הנאשם הורשע גם בעבירה נוספת של גניבה אותה ביצע בעת ששהה שלא כדין בישראל ובענין זה מתחם הענישה אף הוא צריך להיות בין חודש ל-6 חודשים.

בהתחשב בכך שזו עבירת הרכוש הראשונה של הנאשם יהיה עונשו גם בגין עבירה זו קרוב לרף הנמוך של מתחם הענישה.

לאור כל האמור לעיל, אני מטילה על הנאשמים את העונשים כדלקמן:

נאשם 1: