מדינת ישראל נ' שעיב(עציר)

גזר דין

1.הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בכתב אישום מתוקן הכולל שני אישומים.

האישום הראשון מייחס לו עבירות גניבה והיזק לרכוש במזיד, עבירות עפ"י סעיפים 384 ו – 452 לחוק העונשין. עפ"י אישום זה ביום 12/4/2010 לפנות בוקר חתך מתכת המחוברת לדוד שמש השייך לאחר ובכך גרם נזק למתלונן.

האישום השני מייחס לו עבירת גניבה בכך שביום 14/3/2010 בשעות הצהריים נסע ונטל מחנות מוצרים בסך של כ – 1,700 ₪.

2.הנאשם מסביר מעשיו ומצבו הכלכלי הקשה. לדבריו, וכפי שהביאם הן בביהמ"ש והן בפני שירות המבחן, הינו עובד עבודה מסודרת ונתמך כלכלית על ידי שירותי המדינה. הנאשם אב ל- 3 ילדים ועפ"י דבריו לא היה לו כיצד להאכילם ועשה מעשים אלה על מנת להביא חלב וטיטולים הביתה.

3.עברו של הנאשם כמפורט בת/1 אינו כולל הרשעה בעבירה כלשהי במהלך 9 השנים האחרונות. בעברו עבירות אלימות וסמים.

4.הנאשם שהה במעצר במשך תקופה של כחודש ימים. לאחר מכן במעצר בית מלא לשבועיים ימים ומאז ועד היום, מעצר בית חלקי ויציאה מהבית רק בפיקוח מפקחים.

5.שירות המבחן ערך תסקיר בעניינו של הנאשם בו ציין את מצבו הכלכלי והמשפחתי, את העובדה כי הנאשם נוטל מחד אחריות על מעשיו ומודה בהם אך מנגד מתכחש לפגיעתו באחר ומטיל את האחריות על הרשויות ולא על עצמו. לפיכך, מסיים שירות המבחן בקביעה כי אינו בא בהמלצה טיפולית.

6.הממונה על עבודות השירות התבקש לבחון התאמתו של הנאשם לעבודות שירות.

הממונה מצא כי הנאשם מתאים לריצוי עבודות שירות אך על אף פניות חוזרות לא נמצאה עבודה המתאימה למגוון מגבלותיו של הנאשם, הן מגבלות רפואיות הן מגבלות בגין עברו והן מגבלות כלכליות המונעות ממנו לבצע עבודות שירות המחייבות שימוש בתחבורה ציבורית.

7.מחד אין להקל ראש בעבירות בהן הורשע הנאשם עפ"י הודאתו. יש לציין כי לא מדובר בעבירה אחת אלא בשתיים המלמדות כי לא מדובר רק במצוקה רגעית ויש בהם גם כדי ללמד על תפיסת עולם או דרך חיים. גם תסקיר שירות המבחן אינו מקל עם הנאשם. אכן כל הגורמים מתרשמים ממצוקתו הכלכלית אך בד בבד מתרשמים מחוסר נטילת האחריות למצוקה זו ומהדרכים הנתונות בידיו להביאה לידי סיום. אין להתעלם מהחשש המונח לפניי כי במצב דברים זה, בו אין הנאשם נוטל אחריות לשינוי המצב הקיים עלולה מצוקתו לשוב והדרכים הפליליות בהם הוא מצא לנכון להתמודד עמה.

8.יחד עם זאת, מוצאת אני כי במקרה זה נכון יהיה בכל זאת לנקוט בענישה שיש בה כדי לכוון דרך. ענישה שיש בה כדי להוות גורם מרתיע אשר ככל הניתן ימנע מן הנאשם לחזור ולמצוא פתרונות למצוקתו במישור הפלילי. כמו כן, אני מוצאת כי נכון הוא להעמיד את הנאשם לצו פיקוח שירות המבחן אשר יהיה בכך כדי לסייע לנאשם בבחירת הדרך הנכונה וכן כדי להבטיח כי תמצא משמעות למאסר על תנאי אשר יושת עליו, קרי, כי הנאשם יבין כי עליו לבחור בדרך הנכונה ואם לא, ישוב להשפט.

9.מודעת אני לכך כי שירות המבחן סיים המלצתו בכך כי אינו מוצא מקום להמלצה טיפולית. נמצא אם כן כי למרות עמדתו של שירות המבחן בית המשפט כופה על שירות המבחן הליך טיפולי. לא בנקל אעשה זאת במיוחד כאשר הוראות החוק מחייבות קבלת תסקיר שירות המבחן. יחד עם זאת, מוצאת אני כי זו הדרך הראויה במקרה זה.

10.לאור כל האמור לעיל הנני גוזרת על הנאשם כדלהלן:

א.מאסר מותנה בן 7 חודשים למשך 3 שנים מהיום והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זאת עבירת גניבה, ויורשע עליה בדין.

ב.צו מבחן למשך שנתיים מהיום בפיקוח שירות המבחן.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לשירות המבחן.

ניתנה והודעה היום ד' תשרי תשע"א, 12/09/2010 במעמד הנוכחים.

שושנה פיינסוד-כהן, שופטת

הוקלד על ידי: סימה כהן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: