מדינת ישראל נ' שעבין(עציר)

החלטה

המזכירות מתבקשת לסרוק את המוצגים.

ניתנה והודעה היום י"ג תשרי תשע"א, 21/09/2010 במעמד הנוכחים.

ליאורה פרנקל (שיפמן, שופטת

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בשלישית בעבירה של גניבת רכב בצוותא חדא ושהייה בישראל שלא כדין. הנאשם יליד 1991 תושב יאטה.

הנאשם הודה בכך שביום 20.4.10 אסף קטין את הנאשם ואחר מכפר יאטה באמצעות רכב הונדה, לאחר מכן נסעו הקטין הנאשם ואחר לרמלה. בהמשך התפרצו הנאשם, הקטין והאחר לרכב מסוג סובארו, וגנבו את הרכב במטרה להעבירו לרשות הפלשתינאית.

בהמשך העבירו הנאשם הקטין והאחר את הרכב לכפר יאטה ומכרו אותו.

בנסיבות אלה הודה הנאשם גם ששהה בישראל שלא כדין.

הנאשם לענין העונש צרף את העבירה נשוא כתב האישום בתיק פלילי 30167/04/10 בגין עבירה של שהייה לא חוקית בישראל.

הנאשם הודה בכך שביום 23.4.10 הוא שהה ברמלה שלא כדין וללא אישורים.

לחובת הנאשם הרשעה קודמת בעבירה של זיוף סימני זיהוי של רכב וכניסה לישראל שלא כדין. לחובתו מאסר על תנאי חב הפעלה למשך 4 חודשים בגין העבירות שענינן זיוף סימני זיהוי של רכב וכן בגין עבירות על פקודת התעבורה וכן בגין עבירה על חוק הכניסה לישראל.

הצדדים הגיעו לידי הסדר טעון לפיו נתבקשתי להטיל על הנאשם עונש מאסר מוסכם למשך 16 חודשים, כמו כן עונש הצופה פני עתיד. התביעה עתרה להטיל על הנאשם קנס כספי אשר יהלום את חומרת העבירה בעוד הסניגור עתר שלא להטיל על הנאשם קנס כספי או לחלופין להטיל על הנאשם קנס כספי שאינו גבוה בשל מצבו הכלכלי הקשה.

במסגרת הסדר הטעון נתבקשתי להפעיל את המאסר המותנה בחופף לעונש שהתבקשתי להטיל על הנאשם.

שקלתי את טעוני הצדדים.

אני סבורה כי במקרה הנדון לאור נסיבות המקרה ולאור הודיית הנאשם הסדר הטעון ראוי, משכך החלטתי לכבדו.

סוף דבר:

1. אני מטילה על הנאשם 16 חודשי מאסר, מניינם מיום מעצרו.

2.אני מפעילה את המאסר המותנה מתיק פלילי 1745/03/10 מבית משפט השלום בבאר שבע למשך 4 חודשים.

הנאשם ירצה את עונשי המאסר בחופף כך שעל הנאשם לרצות 16 חודשי מאסר כאמור מניינם מיום מעצרו.

3.אני מטילה על הנאשם מאסר למשך 6 חודשים, אולם הנאשם לא ישא בעונש זה אלא אם בתוך 3 שנים ממועד שחרורו ממאסרו יעבור עבירות על חוק הכניסה לישראל או נסיון לעבור עבירות כאמור וכן עבירות לפי סעיף 413ב(א) וסעיף 413ב(א) + 29 לחוק העונשין.