מדינת ישראל נ' שמלאשוילי(עציר)

החלטה

בפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו על רקע כתב אישום המייחס לו עבירה של סחר בסם מסוכן כאשר על פי המתואר בכתב האישום מסר המשיב סם מסוכן מסוג הרואין במשקל 1.6 גרם לאחר בשם שורי שמאילוב.

במהלך הדיון שנערך בפניי ביום 3.4.13, חלק ב"כ המשיב על קיומן של ראיות לכאורה. לדבריו, השוטרים אשר תצפתו על המשיב והאחר לא יכלו לציין מה טיבו של אותו חפץ שהועבר כאשר ממילא יש ספק בדבר יכולתם להבחין בנעשה בשים לב למרחק ולתנאי התאורה במקום. מעבר לכך, הביע פליאה מדוע המשיב לא נעצר מיד לאחר העברת החפץ וחלף כך השוטרים המשיכו בנסיעה ארוכה אחר הקונה. בתיק לא נערכו מחקרי תקשורת או נלקחו ט.א., וכך גם לא נתפס כסף או נערך חיפוש בביתו של המשיב.

מעבר לחולשה הראייתית, מדובר באדם אשר חולה במחלת הסרטן, אשר ממילא נזקק לטיפול צמוד ואינטנסיבי וניתן להורות על שחרורו חזרה לביתו בפיקוח רעייתו וגיסתו.

ב"כ המבקשת, מנגד, סבור כי גם אם אין זיהוי של החפץ שהועבר, הרי רצף השתלשלות האירועים בשעה שכל העת השוטרים עוקבים אחר קונה הסם, יש בהם ללמד באופן נסיבתי כי החפץ שהועבר הינו סם שנתפס בהמשכם של דברים ברשות האחר. גרסת המשיב הינה כחשה גורפת כי כלל היה נוכח במקום, נתון אשר יש בו כדי לעמוד בסתירה לדוחות השוטרים ולחזק את ראיות התביעה.

מעבר לכך, ישנה עילת מעצר סטטוטורית המתחזקת נוכח עברו הפליל של המשיב אשר כולל ריצוי עונשי מאסר בגין עבירות סחר בסמים, לרבות מאסר מותנה. כך גם ציין כי החלופה אין בה כדי לצמצם המסוכנות הנשקפת מן המשיב, בשים לב למעורבותה של המפקחת העיקרית בתיק זה כעדת אליבי והרשעתה בעבירת סמים.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועברתי על חומר החקירה שהובא לעיוני, מצאתי כי בתיק קיימות ראיות לכאורה למיוחס למשיב.

בעניין זה אציין כי לו חומר החקירה היה מבוסס אך ורק על דוחות השוטרים, הרי שניתן היה לקבוע חולשה בחומר החקירה, וזאת בהתבסס על כולם אותם טיעונים שציין ב"כ המשיב, בדגש על העובדה כי החפץ שהועבר לא זוהה, וכי חלף פרק זמן משמעותי מרגע העברת אותו חפץ עד אשר הקונה נתפס וברשותו הסם.

בעניין זה על דרך הכלל מן הראוי שיצוין גם אם אין זיהוי של החפץ באיזה יד הועבר, לאיזה כיס הוכנס, פרטים כלליים לגבי אותו חפץ וכאמור תפיסה מיידית של החפץ, ולו באופן נסיבתי ילמד כי זהו הסם. כך גם, כאמור, אין זיהוי של העברת שטרות בתמורה לעברת החפץ ובכך יש גם כדי לאבחן את התיק שבפנינו מהתיק שנדון בעמ"ת 23158-09-12, שם הקונה לא הכחיש נוכחות במקום והעברת שטר של 100 ₪, אם כי לדבריו הדבר לא נעשה לצורך העברת הסם.

חרף כך מצאתי קיומן של ראיות לכאורה, וזאת משילוב הודעת הקונה, יחד עם האחר, שהסיע אותו אל מקום העברת החפץ וזאת כאמור על רקע דוחות השוטרים. בעניין זה אציין כי הקונה, שורי שמאילוב, אכן לא מוסר את שמו של המשיב כמי שקנה ממנו הסמים, ואף לא מזהה אותו. יחד עם זאת, מציין במפורש כי קנה את הסמים בערבו של אותו יום, ולשאלת החוקר: "איך הגעת לאותו מקום שממנו קנית את הסמים", עונה: "עם האוטו. חבר לקח אותי אבל לא ידע איפה, מה מו, רנט אבל לא שייך לזה אני פשוט ביקשתי שיקפיץ אותי וזהו".

מנגד, רנט מוסר בהודעתו כי: "פגשתי את הבן אדם, שוריק, ביקש ממני טרמפ. נסעתי איתו לדלת. יצא מהרכב נפגש עם מישהו, חזר ונסענו בדרך מצדה עצרתי וישר קפצו עלי המשטרה".

רנט אינו מוסר כי עצרו במקום אחר, או כי למעט אותן 3 דקות נסיעה ברכב הגיעו ליעד שונה בו נצפה.

שילוב של דברי הקונה, יחד עם דברי המסיע, מלמד כי קניית הסם, נעשתה במהלך אותה נסיעה אשר תוצפתה ע"י השוטרים במהלכה נצפתה אותה העברת החפץ.

להשלמת התמונה אציין כי השוטרים היו ברצף עם רכב האסטרה של רנט, ומייד לאחר שנעצר עצרו את הקונה שהשליך את הסמים. כך גם בשעה שהמשיב מכחיש כל מפגש עם פלוני אלמוני בערבו של אותו יום, כאשר בשלב זה בו ביהמ"ש אינו נכנס לשאלות של משקל וזיהוי המשיב כמי שהיה נוכח במועד ובאמור המצוינים בדוחות הפעולה השונים, הרי שלהכחשה זו והרחקתו באופן מלאכותי ממפגש כלשהו עם מאן דהוא, יש לשמש חיזוק לראיות התביעה. לשון אחר, לו היה מוסר כי נפגש עם פלוני ושוחח עימו, אולם לא הועבר כל סם, היה בכך כדי לצמצם את זירת המחלוקת ולאיין הכחשה זו כמשקל לחובתו של המשיב.

לאור האמור לעיל הנני לקבוע קיומן של ראיות לכאורה ומשכך עילת מעצר סטטוטורית.

בשים לב לאמור לעיל, לא מצאתי את החלופה המוצעת ככזו שיש בה לצמצם המסוכנות הנשקפת מן המשיב, תוך שנתתי דעתי גם למצבו הבריאותי הקשה.

אשת של המשיב, לא הצטיירה כמי שתוכל לשמש כגורם סמכותי ומציב גבולות. המדובר במי שמעבר לכך שמשמשת כעדת הגנה בתיק, הרי שזו הורשעה אך בשנת 2010 בעבירות של החזקת סם מסוג הרואין שלא לצריכה עצמית במשקל של 4.9 גרם, תקיפת שוטר והפרעה לשוטר, ונגזרו עליה 4 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות. לציין כי שותפה לכתב אישום זה הינו המשיב שבפניי כאשר עליו נגזרו במסגרת תיק זה שנתיים מאסר בפועל (תוך הפעלת מאסרים מותנים). החלופה עצמה יש בה כדי להחזיר את המשיב אל ביתו וסביבתו הטבעית, נתון אשר מקבל משמעות יתרה נוכח טיב העבירות המיוחסות למשיב ונוכח העובדה כי הרשעתו האחרונה של המשיב בוצעה בשעה שסמים הוחזקו בביתו.

המשיב מבצע את המעשים המיוחסים לו כאשר תלוי ועומד נגדו מאסר מותנה, כאשר שוחרר אך לאחרונה ממאסרו האחרון.

לאור האמור לעיל, לא זו בלבד שלא מצאתי כי עניינו אינו נכנס לגדרם של החריגים שנקבעו בפסיקה המאפשרים שחרורם של מי שחוטאים בעבירות של סחר בסם, הרי שהמסוכנות הסטטוטורית מתחזקת ומתחדדת באופן שספק עד כמה חלופת מעצר בעניינו תסכון.

לאור האמור לעיל, הנני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.