מדינת ישראל נ' שמילוב(עציר) ואח'

גזר דין בעניין נאשמים 1 ו - 3

הנאשמים הורשע, עפ"י הודאתם, בתקיפה בצוותא חדא הגורמת חבלה של ממש. נאשם 1 הורשע, בנוסף, בכתב אישום מתוקן לקולא בתיק המצורף, באיומים, בנהיגה ללא רשיון נהיגה וביטוח.

נאשם 2 נשפט על חלקו ודינו נגזר ל - 18 חודשי מאסר בפועל, הכוללים הפעלת מאסר מותנה למשך 6 חודשים, חציו בחופף וחציו במצטבר, לקנס ולפיצוי.

הנסיבות, כפי אשר פורטו בגזר דינו, משקפות את שארע.

"במרץ 2011, בשעות הערב המאוחרות, התפתח אירוע אלים במסגרתו הוכה המתלונן נמרצות...ע"י הנאשם ואחרים, בהיותם בגילופין. כתב האישום מתאר מכות בראש, בפנים ובכל חלקי הגוף. מכות אגרוף, בעיטות והנפת כסא לעברו גם לאחר שקם מהרצפה שותת דם וגם לאחר שעובד המקום ועוברי אורח הפרידו בין הניצים. כתוצאה נגרם לו חתך שטחי מדמם במצח, רגישות בצלעות, המטומה מתחת לעין ובוצעה הדבקה של הפצע".

"הארוע נקלט בחלקו במצלמות אבטחה שהיו מותקנות בבית הקפה ומחוצה לו. המצלמות תעדו את האלימות הברוטלית ואת חוסר הנכונות להרפות מטרפם גם לאחר פציעתו. כן ניתן לראות כי אינם נתונים במלוא חושיהם".

נאשם 1 הורשע, בנוסף, באיומים כלפי מתדלק בתחנת דלק, אשר דרש את מחיר התדלוק בסך 50 ₪. עסקינן בארוע מנובמבר 2010, שאז גם נהג ללא רשיון נהיגה וביטוח.

ב"כ המאשימה תארה את האלימות הקשה, ללא הסבר, מניע או הכרות קודמת עם הקורבן. התייחסה לחלקו של כל אחד אך ביקשה לראות את האלימות כמכלול מתמשך בו כל נאשם תרם את חלקו.

הפנתה לעברו המכביד של נאשם 1 ולמאסרים אותם ריצה ומרצה כיום. להרשעה בעניינו של נאשם 3, שהתברר שהינה בגין סיוע לשוד גם בעטיה הושת מאסר. עתרה למאסר בפועל ועל תנאי ולפיצוי משמעותי. בעניינו של נאשם 1 עתרה, בנוסף, לאור עבירות התיק המצורף, לפסילה בפועל ועל תנאי.

ב"כ נאשם 1 הבהיר כי טרם מעצרו התגורר בבית הוריו וסייע לפרנסתם, מעבודות מזדמנות. הפנה לחלקו השולי יחסית, כאשר רוב הזמן עמד בצד ולא נטל חלק באלימות הברוטלית. ציין כי מדובר בארוע ספונטני עליו מצר ומתחרט. לגבי התיק הנוסף, האיום מרף תחתון וגם לגביו, לדבריו, יצר קשר עם בעל התחנה, שילם את החוב והתנצל. ציין שגם המתלונן נמנע מלעזוב את המקום ועתר להשית ענישה צופה פני עתיד בעיקרה, תוך אבחנה בין חלקו לחלק של נאשם 2, אשר היה הגורם הדומיננטי בתקיפה.

הנאשם הביע את צערו וביקש לפתוח דף חדש בחייו.

ב"כ נאשם 3 הבהיר שהרקע לארוע, שתיית אלכוהול ע"י כל המעורבים, והסרת המעצורים עקב כך. אשר לנסיבותיו האישיות, חי עם בת זוג קרוב ל - 6 שנים ואב לשניים, בגילאי 5 ו - 4. עלה ארצה לפני כ - 10 שנים עם משפחתו ועמל לפרנסתה. הוצגו תלושי משכורת. ציין כי החבלות אינן קשות, כשעוד באותו יום שוחרר מביה"ח. ביקש לאבחן בינו לבין האחרים, נוכח עברם המכביד, המאסר המותנה אשר היה תלוי ועומד בעניינו של נאשם 2 והעבירות הנוספות בהן הורשעו. עתר להזדמנות נוספת.

גם נאשם זה הביע חרטה ורצון להתחיל דף חדש.

נאשם 1 יליד 1982, רווק. עלה ארצה בשנת 1990. בעברו 5 הרשעות קודמות בעבירות רכוש, אלימות, מרמה וסחיטה באיומים. ריצה בעבר מאסרים למשך 12, חודשיים, 8 ו - 5 חודשים. למאסר האחרון נדון בתקופת מעצרו, בגין עבירה של נסיון פריצה לרכב.

נאשם 3 יליד 1975, חי עם בת זוג, אב לשניים. עברו כולל הרשעה בגין סיוע לשוד, משנת 2006, בעטיה נדון ל - 6 חודשי מאסר בפועל.

לעניין האלימות בכלל ובהיותם בגילופין בפרט אין לי אלא להפנות לפסה"ד שצוטטו בגזה"ד בעניינו של נאשם 2, שותפם לדבר עבירה. כן רואה להפנות לפסיקה נוספת שהוגשה ע"י ב"כ המאשימה, כמשקפת, להערכתה, את מדיניות הענישה ההולמת.

"ללא סיבה ומתוך התגרות לשמה, תקפו המערער וחבריו את קורבנותיהם באכזריות רבה, והותירו ארבעה מהם חבולים. זהו אירוע נוסף המאפיין את גל האלימות שהשתלט בשנים האחרונות על חיינו, ובו אנו מצווים להילחם בכל דרך, גם על ידי השתתם של עונשי כליאה ממושכים" (ע"פ 5079/10 עלאא השלמון נ' מ"י).

"האלימות, אותה אלימות חסרת פשר, סתמית, שיש בה משום רשעות עליה דיברה חברתי השופטת ע' ארבל הפכה להיות אחד הנגעים הקשים וההרסניים ביותר שהחברה הישראלית מתמודדת בו, מעין נחש צפע שמרים את ראשו ומכיש חזור והכש בלי רחם. המלחמה בו צריכה על כן להיות כפי שנלחמים בנחש צפע, ללא פשרות. אירוע מעין זה שמדובר בו בתיק הנוכחי הוא דוגמא מכוערת וארסית של אותה אלימות סתמית" (מדברי כב' הש' ברלינר בע"פ 10444/06 ציון עייני נ' מ"י).

כן יפים דברים שנאמרו באותו פס"ד לעניין חלקו של כל אחד, ע"י כב' הש' אדמונד לוי

"...מנגד ניצבת חומרתן המופלגת של העבירות בהן נטל כל אחד מהמערערים חלק, בין בעצמו ובין מכח אחריותו בהתאם לדיני השותפות למעשיהם של חבריו. השלושה תקפו בחמת זעם, בשעות הלילה המאוחרות..."