מדינת ישראל נ' שמייב(עציר)

החלטה

1.בהחלטה אשר ניתנה על ידי ביום 05.01.10 הוריתי על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו. יודגש כי כנגד המשיב הוגש לביהמ"ש זה ובצידו בקשה להורות על מעצרו עד תום ההליכים בו יוחסה לו עבירה שעניינה, פציעה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 334+ 335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

2.עובדות כתב האישום ומהות המעשה המיוחסים למשיב פורטו בהרחבה ע"י החלטתי שניתנה שם ואינני רואה לחזור ולפרטה. די לי אם אפנה לאמור בסעיפים 3, 4, 5, 6, 7 להחלטה שם.

3.יודגש כי ב"כ המשיב חלקו לעת ההיא וכך גם הפעם על קיומה של תשתית ראייתית לכאורית להוכחת העבירה המיוחסת למשיב. בהחלטה מפורטת אשר ניתנה על ידי ואשר נפרסה על פני 25 עמודים באתי לכלל מסקנה כי בידי המבקשת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת העבירות המיוחסות למשיב ואולם ראיתי לציין כי התשתית הראייתית המצביעה על מהות המעשים הנטענת בכתב האישום, לוקה בחסר בשים לב לדייותה ועוצמתה של זו. יחד עם זאת בזיקה לטענה בדבר סייג הגנה עצמית העומד למשיב כך לטענתו, ניתחתי את יסודות סייג זה ובאתי למסקנה כי הסייג אינו עומד למשיב. משכך כאמור באתי לכלל מסקנה כי בידי המבקשת תשתית ראייתית ראויה להוכחת העבירה המיוחסת למשיב.

4.נדחה כי אין חולק, כך היה גם בדיון בפני, בדבר קיומה של עילת מעצר שעניינה מסוכנות של המשיב נוכח טיבם של המעשים. בשים לב למיהות העושה, עברו הפלילי של המשיב, העובדה כי עונש מאסר מותנה תלוי ועומד בעניינו, העובדה כי הוא נמלט מאימת הדין מזה 10 ימים לאחר המעשה, סברתי כי אין מקום להורות על שחרורו על דרך חלופת מעצר שכן עילות המעצר הקמות בעניינו אינו ניתנות לאיון על דרך חלופה ראויה.

5.על החלטה זו השיגו ב"כ המשיב לביהמ"ש המחוזי. כב' השופטת הלמן בהחלטה שניתנה ע"י בערר שהוגש מיום 01.02.10 קבעה כי אכן בידי המבקשת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת העבירה המיוחסת למשיב, ואולם סברה כב' השופטת כי יש מקום להורות על החזרת הדיון בעניינו של המשיב לביהמ"ש זה בצד הזמנת תסקיר מעצר בעניינו כך שביהמ"ש זה יבחן האם קיימת בעניינו של המשיב חלופה ראויה והאם החלופה הקונקרטית שתוצע מתאימה היא בנסיבות העניין. עוד קבעה כב' השופטת הלמן כי כל חלופה שתוצע צריכה להבטיח פיקוח הדוק על מעשיו של העורר ולאיין את החשש להימלטותו מאימת הדין. בזיקה לקביעתה זו של כב' השופטת הלמן התקיים הדיון בפני.

6.שירות המבחן עשה כדי להגיש תסקירו בעניינו של המשיב ובמסגרת התסקיר נבחנה החלופה המוצעת, בסופו של יום, מצא שירות המבחן את החלופה ראויה וראה לנכון להמליץ על שחרורו של המשיב לחלופה המוצעת בעכו, זאת הן בשים לב לערבים המוצעים, ריחוק גאוגרפי ממקום מגורי המתלונן ושילוב של הליך טיפולי על דרך פיקוח מעצר. עוד סבר שירות המבחן כי בחלופה המוצעת יש יכולת להקטין את האפשרות להישנות התנהגות פורצת גבולות מאת המשיב, זאת בזיקה לאמור בליבת התסקיר ובזיקה למיהות העושה.

7.בדיון אשר התקיים בפני היום נשמעו הערבים והתרשמתי מהם באופן בלתי אמצעי. כך יעשה בעניינה של הסבתא, הרעיה והחבר המוצע. לאחר שהתרשמתי מן הערבים באתי לכלל מסקנה כי אלה נמצאו על ידי ראויים, מתאימים ונכונים לשמש משמורנים המבינים את גודל האחריות המונחת לפתחם.

8.לא זו אף זו, שמתי ליבי לריחוק הגאוגרפי המוצע על דרך שהיית המשיב בעכו, בשים לב למגורי המתלונן במגדל העמק. בכך יש כדי להוסיף נדבך נוסף באיון מסוכנותו של המשיב.

9.זאת ועוד סבורני כי בזיקה לכל נדבכי הפיקוח שיקבעו יש כדי ליתן מזור לעילות המעצר הקמות בעניינו של המשיב והחשש להימלטות מאימת הדין ומסוכנותו של המשיב בשים לב לעברו, בשים לב לעונש מאסר מותנה התלוי ועומד בעניינו, הרי שיש מקום להוסיף נדבך נוסף שעניינו איזוק אלקטרוני, כך שיהיה בכך כדי להדק את החלופה באופן ראוי ולהילך במתווה אותו קבע ביהמ"ש המחוזי וכדי ליתן מענה הולם בנסיבות העניין.

10.סופו של יום, נוכח קביעת ביהמ"ש המחוזי אשר קבעה את האדנים הראויים לדיון, כאן, נוכח האמור בתסקיר שירות המבחן אשר הוגש, מבלי שנעלמה מעיני הסתירה עליה הצביע ב"כ המבקשת ואולם ההמלצה המובאת בסופו של התסקיר, המלצה היא שלוקחת בחובה את מיהות העושה וסבורה כי בחלופה המוצעת יש להתייחס לנתוני העושה הספציפי, התרשמותי מן הערבים, האדנים המפקחים הנוספים שראיתי להוסיף, הרי שבכל אלה יש לדידי כדי לאיין את עילות המעצר הקמות בעניינו של המשיב ולהביא לכלל מסקנה כי דין המשיב לשחרור.

בנסיבות העניין הותרת המשיב מאחורי סורג ובריח נוכח כל שפורט לעיל ובזיקה לקביעת ביהמ"ש המחוזי אשר החלופה נבחנה על ידי כפי שנקבע, תהיה תוצאה בלתי מידתית, למעלה משצריך ומשכך אין בה צורך.

11.סופו של יום, נוכח כל שפורט לעיל, הינני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים המגבילים להלן:

א.המשיב ישהה בתנאי מעצר בית מלאים בבית סבתו הגב' גבר יבדייב ברח' בורוכוב 14/4, עכו. לא יצא מהבית ולא ישאר בגפו.

ב.המשיב יהיה תחת פיקוחם לחילופין ולסירוגין של מי מהערבים ולא יוותר בגפו.

ג.בהתייחס לטענת ב"כ המבקשת שיש צורך בשני ערבים אנושיים בו זמנית, הרי שהינני סבורה שבנסיבות העניין הדבר למעלה מן הצריך, נוכח העובדה כי בנסיבות העניין הערבים ככאלה נמצאו על ידי ראויים ולכך רואה אני להוסיף כאמור איזוק אלקטרוני. בתיסוף השניים הרי שיש בהם די ו אין צורך בקיומם בו זמנית של שני משמורנים אנושיים בנוסף לאמור לעיל.

ד.הינני מורה על תנאי מגביל נוסף שעניינו איזוק אלקטרוני.

ה.המשיב יחתום על ערבות עצמית בסך 10,000 ₪ להבטחת מילוי תנאי שחרורו.

ו.כל אחד מערביי צד ג' יחתום על ערבות צד ג' בסך 10,000 ₪ כל אחת להבטחת מילוי תנאי שחרור של המשיב.

ז.הינני מורה על הפקדת ערבון כספי במזומן בסך 4,000 ₪ להבטחת מילוי תנאי שחרורו של המשיב.