מדינת ישראל נ' שמיאלוב(עציר)

החלטה

בפני בקשה למעצרו עד תום ההליכים של המשיב.

בכתב האישום מיוחסות למשיב עבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב, החזקת כלי פריצה לרכב ואיומים.

בהתאם למפורט בכתב האישום, ביום 30/6/11 התפרץ המשיב בכוונה לגנוב, לרכב מסוג רנו השייך למר אלי אוחיון. כאמור בכתב האישום הכניס המשיב מכשיר חד לקדח מנעול דלת הנהג, פתח את דלת הנהג, נכנס לרכב והחל לחפש בו אחר דבר מה הניתן לגניבה, אולם הופרע בידי המתלונן אשר הבחין בו. עוד נטען בכתב האישום כי במהלך הנסיעה בניידת המשטרה לכיוון תחנת המשטרה בחיפה, נמצא המשיב כאשר הוא מחזיק בכיסו מספריים חדות ללא ידית האחיזה, שהינו מכשיר המשמש לשם פריצה לרכב בלא שהיה לו הסבר סביר לכך. כן נטען בכתב האישום, כי הנאשם איים על השוטר אלון בן עזרי , בפגיעה שלא כדין בחייו של המתלונן בכך שאמר "אל תדאג הוא ימות, אני יהרוג את הבחור הזה" וזאת עשה המשיב בכוונה להפחידו.

המבקשת עתרה למעצרו עד תום ההליכים של המשיב והסתמכה על הודעת המתלונן אשר הבחין במשיב פורץ לרכבו ותפס אותו, על דו"חות הפעולה של השוטרים, על הודעת המשיב בה הוא מכחיש פריצה לרכב, אך מאשר כי אמר את דברי האיומים לשוטרים, ברם טוען כי לא הייתה לו כוונה לפגוע במתלונן. המבקשת טענה כי העבירות בהן מואשם המשיב מקימות עילת מעצר של מסוכנות. לטענת המבקשת , עולה מתיק החקירה כי המשיב ניסה לפרוץ למספר כלי רכב , עד אשר הגיע אל רכבו של המתלונן אשר הבחין בו ומנע ממנו להמשיך במעשיו. כמו כן נתפסו על המשיב מספריים, פנס ומפתח המתאים לרכב המתלונן וכאשר הובל לתחנת המשטרה בחיפה , איים בפני השוטרים כי יפגע במתלונן.

המבקשת טענה כי למשיב הרשעות קודמות בגין עבירות רכוש, סמים ובריחה ממשמורת חוקית בגינן ריצה מאסרים בפועל וכן תלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי בן שמונה חודשים. המבקשת טענה כי לאור מעשי המשיב, עברו הפלילי והמאסר המותנה התלוי ועומד כנגדו , קמה חזקת המסוכנות וזו עוד מתגברת אל נוכח האיומים אשר השמיע המשיב בפני השוטרים אשר עצרוהו. לטענתה, קיים חשש כי המשיב יממש את איומיו ויפגע במתלונן ואף משום כך, יש לעצרו עד תום ההליכים.

המשיב הסכים כי אכן קיימות בתיק ראיות לכאורה אלא שעוצמתן נמוכה. בהקשר זה הפנה לסתירות בין שלש האמרות אשר מסר המתלונן. לטענת המשיב לא נמצאו ט"א על רכבו של המתלונן , לא מבחוץ ואף לא בפנים הרכב הקושרות את המשיב לאירוע הנטען. המשיב טען כי אין תשתית ראייתית לטענה בדבר החזקת כלי פריצה היות וחוות דעת המז"פ אשר הציגה המבקשת מתייחסת בכלל למברג וכן היות והמשיב טען כי מדובר בכלי בו הוא מחזיק את הגחל של הנרגילה אותה הוא מעשן. לטענת המשיב טענה זו כלל לא נבדקה בידי המבקשת על אף שניתן לראות כי קצה המספריים בא במגע עם חום.

אשר לאיומים טען המבקש כי הדברים נאמרו בשיחת חולין בינו לבין השוטרים אשר עצרוהו, לא הייתה לו כוונה לממש את האיומים ואין ליתן לכך משקל.

המשיב לא חלק על קיומה של עילת מעצר וחזקת מסוכנות נוכח המאסר על תנאי התלוי ועומד כנגדו, אלא טען כי מרבית עברו הפלילי הינו ישן במיוחד ואינו רלבנטי. עוד טען המשיב כי נוכח היעדר התחכום אשר בעבירה ניתן לאיין מסוכנותו בחלופת מעצר בדמות מעצר בית בפיקוחה של בת זוגו הגב' אלה ממיסטוב.

נוכח הצהרת הסנגור באשר לעוצמת הראיות, עיינתי בתיק החקירה ומצאתי, כי קיימות במקרה זה ראיות לכאורה לביצוען של העבירות המיוחסות למשיב, ראיות אשר בהתגבשן בהליך העיקרי, עשויות להוביל להרשעת המשיב בעבירות הפריצה, החזקת כלי פריצה לרכב וכן איומים, המיוחסות לו בכתב האישום.

בתיק מצויות הודעותיו של המתלונן. בראשונה שבהן הוא מציין כי ישב במרפסת ביתו באישון לילה והבחין במשיב כאשר הוא מנסה לפתוח דלתות רכבים אשר חנו ברחוב. המתלונן מציין כי כאשר ירד מביתו אל הרחוב הבחין במשיב כאשר הוא פותח את דלת רכבו שלו ואז תפס במשיב עד הגעת הניידת. בהודעתו השנייה של המתלונן הוא מפרט כי הבחין במשיב מנסה להיכנס לרכבים שונים ברחוב וכאשר ירד אל הרחוב הבחין במשיב המצוי כבר בתוך רכבו שלו ומחפש אחר דבר מה לגנוב. כאשר צעק המתלונן לעבר המשיב, נמלט המשיב מן המקום ולטענת המתלונן הוא זיהה אותו כמי שניסה לפרוץ לרכבים באותו המקום גם לפני כשנה. המשיב הצביע על כך שבהודעתו הראשונה של המתלונן הוא מסר כי צעק למשיב לפני שנכנס אל הרכב ואילו בהודעתו השנייה ציין המתלונן כי צעק לאחר שהבחין במשיב כבר בתוך הרכב. כאשר נשאל על כך המתלונן בהודעתו השלישית טען כי צעק כאשר המשיב פתח את דלת הרכב והתיישב בתוכו. על אף טענת המשיב, לא מצאתי סתירות בין הודעותיו של המתלונן אשר לא ניתן לישבן . סבורני כי בהתחשב בעובדה כי האירוע אירע בשעת לילה מאוחרת וכי המתלונן מיהר אל המשיב בו הבחין כאשר הוא מנסה להיכנס לרכבים לא לו , אין ליחס חשיבות יתרה דווקא לעיתוי הצעקות אשר צעק המתלונן אל עבר המשיב.

היעדרן של ט"א אשר ניתנות להשוואה , אינו מעיד בהכרח על כך כי המשיב אינו קשור לאירוע, אדרבא, הוא עצמו בהודעותיו קושר עצמו לאירוע ומודה כי נגע ברכבו של המתלונן בכתפו, עת היה שתוי.

אשר להימצאותם של כלי פריצה לרכב, מצוי בתיק דו"ח הפעולה של השוטר אלון בן עזרי, אשר מסר כי בעת מעצרו של המשיב, הוא הבחין בו כאשר הוא מנסה להסתיר דבר מה מתחת לישבנו וכאשר נערך חיפוש על המשיב נמצאו מפתחות, מספריים ללא ידית ופנס קטן. לכל אלו לא היה למשיב הסבר המניח את הדעת. אשר למפתחות טען המשיב בהודעותיו כי הללו ישנים ומצויים בחזקתו כבר שנים, אשר למספריים טען המשיב כי הם משמשות אותו לעישון נרגילה, הסבר אשר הופרך באמצעות דו"ח המז"פ המציין כי מדובר בכלי העשוי לשמש ככלי פריצה. בהקשר זה יצויין כי אף אם נאמר בחוות דעת המז"פ מברג במקום מספריים, הרי שאין המדובר אלא בטעות סופר בלבד ואין בה על מנת לפסול את תוכנה של חוות הדעת כולה כפי שביקש המשיב לעשות. אף הסבר המשיב באשר לפנס תמוה מעט – המשיב ציין כי הוא אדם הנוהג לשתות משקאות אלכוהוליים ולפיכך נזקק לפנס בלילות. להסבריו התמוהים של המשיב יש לצרף את העובדה כי בהתאם לדו"ח הפעולה של השוטר בן עזרי, ניסה המשיב להסתיר מעיני השוטרים שעצרוהו את כל הכלים אשר נתפסו עליו. אשר לאיומים אותם השמיע המשיב באזני השוטר בן עזרי – המשיב כלל לא חלק על אמירת הדברים אלא טען כי לא התכוון לממש את האיומים אשר השמיע.

הנה כי כן, שוכנעתי כי בתיק קיימות ראיות לכאורה לביצוען של העבירות המיוחסות למשיב.

אשר לעילת המעצר – המשיב לא חולק כלל על קיומה. די אם יוזכר כי למשיב עבר פלילי ואף אם הוא ברובו ישן , עדיין אין הוא בלתי רלבנטי אל נוכח מהות העבירות אשר הוא מכיל בחובו. די בכך אם אפנה אל גזר דינה של כבוד השופטת קנטור מחודש ינואר שנה זו, במסגרתה הודה המשיב והורשע בעבירות דומות לאלו אשר במקרה שבפני ונגזר עליו אף מאסר על תנאי בן שמונה חודשים לתקופה של שנתיים שלא יעבור את אותן העבירות, בנוסף למאסר בפועל בן ארבעה חודשים.

נראה איפה כי אין כל ספק באשר למסוכנותו של המשיב אשר לא התיירא כלל לנוכח המאסר המותנה התלוי ועומד כנגדו ובכל זאת שב לעסוק בגניבה ופריצה לכלי רכב.

חלופת המעצר אשר הוצגה בפני, איננה יכולה, בכל הכבוד לאיין מסוכנותו של המשיב. המדובר בבת זוגו לחיים של המשיב אשר לחובתה, הרשעה בגין החזקה ושימוש בסמים שלא לצריכה עצמית. זו אינה יכולה לשמש כמפקחת למשיב אשר תדע להציב בפניו את הגבלות הנדרשים, בהתחשב באופיו ועברו. יתרה מזו, מפקחת פוטנציאלית זו אשר נחקרה בפני, סירבה ליטול אחריות למעשיה הפליליים שלה, טענה תחילה כי כלל אין לה הרשעות וכאשר אומתה עם גיליון הרשעותיה, טענה כי חלה טעות במסגרת התיק בו הורשעה והוטל עליה קנס בלא ידיעתה.

המשיב לא המציא כל חלופה אחרת וטען כי זוהי החלופה היחידה אשר ברשותו וביקש כי בית המשפט יאמצה.

לא שוכנעתי כי אכן זוהי חלופת מעצר ראויה ואיני יכולה ליתן אמון במפקחת המוצעת אל נוכח הדברים האמורים לעיל. נוכח קיומן של ראיות לכאורה וקיומה של עילת מעצר, אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

ניתנה והודעה היום ו' תמוז תשע"א, 08/07/2011 במעמד הנוכחים.