מדינת ישראל נ' שמי

החלטה

כמבוקש.

ניתנה והודעה היום ו' אדר תשע"ד, 06/02/2014 במעמד הנוכחים.

מנחם מזרחי, שופט

ב"כ המבקשת:

התיק הזה מבוסס על שיחות שעלו בהאזנת סתר על טלפונים של מוחמד אבו צאלוק כאשר מוחמד יוצר קשר או יוצרים קשר עם מוחמד קונים שונים ביניהם המשיב בתיק זה.

אני מפנה את בית המשפט לשיחה 35, הדוברים הם משה שמי המשיב ומוחמד כאשר במהלך השיחה יש נקיטה שבמס' 3.לאחר מכן מוחמד יוצר קשר עם שותפו, ובמהלך השיחה מעדכן אותו מוחמד שמשה שמי יצר איתו קשר. יש סמיכות של הזמנים, שיחה 36 ושתי השיחות הם בסמיכות. הדוברים הם מוחמד ועלי אבו לאבן, כאשר יש עדכון ממוחמד אבו צאלוק שנוצר קשר טלפוני הם מדברים עם קוד באשר לטיב הסם שיש לספק למשה שמי. מוחמד אבו צאלוק מקבל את ההנחיות מעלי אבו לאבן ובהמשך בשיחות 37 ו-38 מתקיימים מגעים. המשיב יחד עם מוחמד הם הדוברים, כאשר הם מתאמים מפגש ביניהם.

זה אופן ההתקשרות פחות או יותר שחוזר על עצמו בכל האישומים שמיוחסים למשיב, כאשר כל פעם יש הזמנה.

ביחס לאישום השני אני מפנה את בית המשפט לתיק החקירה לשיחות 850, 866, בשתי השיחות הללו עלי אבו לאבן ומוחמד אבו צאלוק הדוברים.

ב"כ המשיב:

אני מבקש לדחות את התיק כדי לדון בראיות. יש אי נוחות שכל התיק הזה בנוי על שיחות בין אלו שלא עדי תביעה והם גם לא נאשמים.

ב"כ המאשימה:

אני מפנה לשיחות שציינתי 866 ו-850. בשיחות האלו הדובר זה מוחמד אבו צאלוק ועלי, כשעלי מעדכן את מוחמד ומנחה אותו להפגש ובמהלך הפגישה למכור לו סם מסוכן ולאחר מכן יש מגעים בין המשיב לבין מוחמד באשר למפגש ביניהם ובעניין הזה אני מפנה לשיחות 862, 864, 867

באשר לאישום השלישי אני מפנה את בית המשפט לשיחה 1328 ו-1329, ב-1328 הדוברים הם מוחמד אבו צאלוק ומשה שמי כאשר יש סיכום למכירת כמות זהה לפעמים קודמות של הסם.

החלטה

בקשה למעצרו עד תום ההליכים של המשיב.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו שלושה אישומים ובהם עבירות של עשית עסקה וסם מסוכן.

ב"כ המשיב ביקש, כבר עתה, שאורה על שחרורו של המשיב.

עיינתי, עיון ראשוני, הנדרש בהליך מקדמי זה ואני קובע שקיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה, כאשר אני מסתמך על שיחות שנקלטו בהאזנות סתר, חלקן המשיב צד להן וחלקן בין שניים אחרים ואפנה לשיחה 35, 36, 37 ביחס לאישום הראשון, שיחה 850, 855, 862, 866, ביחס לאישום השני, שיחה 1328, 1329 ביחס לאישום השלישי.

ב"כ המשיב טען, כי מאחר והמשיב אינו צד לחלק מן השיחות, והדוברים אינם עדי תביעה, הרי ששיחות אלה בלתי קבילות.

אכן, הצדק עמו, וכאשר שניים משוחחים ביניהם, אודות אדם אחר, ואלו אינם עדי תביעה, הרי ששיחה זו היא בגדר עדות מפי השמועה, אלא אם כן יובאו השניים, או אחד מהם, לעדות.