מדינת ישראל נ' שמחיוף

החלטה

כיוון שהבקשה להשתחרר לחלופה עלתה מצאתי לפתוח בעניין זה דבריי על מנת לסלק אל הצד נושא זה.

אינני משחרר את החשוד לחלופת מעצר.

על פי החוק יש תחילה לקבוע האם קיים חשד סביר שהחשוד עבר עבירה, כפי שקבעתי בהחלטות קודמות שלי בפרשה קשה וחמורה זו קיים גם קיים חשד סביר כאמור בחוק. אלא שלא די בכך ולא אסתפק בכך, על פי חומר החקירה שלפני קיימות ראיות ממשיות ומוצקות שדי בהן כדי להצדיק תנאי זה שבחוק, והרבה מעבר לכך. לא אחשוף במה הדברים אמורים אלא אפנה לבמ/1 ובמיוחד לנספחים לבמ/1, המצויים בידי המשטרה.

כל המעיין בנספחים ומעיין בחומר החקירה האחר וודאי יבין למה כוונתי כשאני אומר תשתית ראייתית.

ולאחר שקבעתי אבן יסוד זו בהחלטתי מצאתי לעבור לתנאים האחרים שבחוק.

החוק מחייב עילה להאריך מעצרו של החשוד. העילה המצויינת על ידי המשטרה היא שיבוש החקירה. טוען ב"כ החשוד כיצד קיים חשש כזה, שהרי החשוד היה משוחרר מזה תקופה ובאמצעי התקשורת פורסם דבר החקירה. ואם רצה לשבש החקירה, היה עושה כן. אין בכך ממש בלשון המעטה. טענה זו היא טענה היפותטית גרידא שהרי איש אינו יודע מה היה אילו.

מעבר לכך ככל שאדם איננו יודע מה חומר החקירה המצוי בידי המשטרה, או שמא אומר מה הראיות שבידי המשטרה, ממילא אתה אומר שאיננו יודע את אשר עליו לשבש.

לא אתייחס לשאלה האחרת והיא הפרדוקס שבטענה כי אדם לא ביצע עבירה ובו בעת נטען כי אם רצה היה משבש החקירה, עניין זה איננו פרקטי.

עוד טוען ב"כ החשוד שמרגע חקירתו ומעת שקיים חומר חקירה, רוצה לומר נחקרו מעורבים, נתפסו ראיות חפציות כאלה ואחרות, נמסרו עדויות, הרי איננו יכול לשבש החקירה בעתיד. גם בטענה זו אין ממש. מרגע שנודע לחשוד מה מצוי בידי המשטרה, כחומר חקירה המפליל אותו ובדברי לעיל הבהרתי שקיים חומר כזה, ממילא קיים אינטרס עליון, וברור לשבש החקירה בעתיד.

ובעניין זה מצאתי להפנות לבמ/3 דהיינו הודעת החשוד במשטרה, בהודעת החשוד במשטרה, בקטעים הרלוונטים שאליהם הפנה נציג המשטרה תשובה לשאלה שהפניתי אליו, עולה באופן ברור שמתשובות הנאשם מחוייבת המשטרה להמשיך ולחקור בעוד החשוד מצוי במעצר. לא אפרט במה הדברים אמורים אומר אך זאת שאילו מסר החשוד תשובות אחרות, היה מקל במידה מסויימת על החקירה, משהקשה עליה ההגיון אומר, וגם הנסיון המצטבר שיש לתת אפשרות למשטרה לחקור.

ועוד לעניין השיבוש, כל המעיין בפעולות החקירה המפורטות בבמ/1 וישקול הפעולות אל מול חומר החקירה המצוי לפנינו ואל מהות העניין, יגיע לכלל מסקנה שאין לשחרר החשוד. טיבן של הפעולות ובתוך כך אני מפנה לתשובת נציג המשטרה לבמ/2 לשאלה מס' 1, הוא כזה שקיים סיכון רב ביותר של שיבוש החקירה. משום שהעלה ב"כ החשוד עניין מסויים שאפרטו להלן, אתייחס אליו.

מפנה ב"כ הנאשם לכך שקיימים מעורבים, כך לפי דעתו שטרם נחקרו. ואומר הוא בפליאה רבה, מדוע דווקא חשוד זה נעצר ואחרים טרם נעצרו. ראשית לכל, דירוג מעצר החשודים נעשה על פי שיקול דעת מקצועי. אני אומר דברים אלה, מסיבה מאוד פשוטה, הפניתי לכך שאלה לנציג המשטרה, וקיבלתי תשובה ברורה, ככל שאני בוחן התשובה יש בה הרבה ממש. נציג המשטרה, פירט בסעיף 4 עובדה שהיא גלויה, שהחשוד הזה דרש כספי שוחד עבור בעלי תפקידים בכירים אחרים בעיריית ירושלים והוא דאג לבצע חלוקה הכספית בינו לבין האחרים.

ראשית לכל, הבעתי דעתי באופן ברור ונחרץ באשר לתמונת המצב שנגלתה לעיני על פי חומר החקירה, תמונת המצב היא של שחיתות שלטונית, לא אגזים אם אומר, שעולה כי חבורה של אנשים רודפי בצע, נראה כי חברו יחדיו על מנת לגזול את רכוש הציבור עליו הופקדו מכח תפקידם הציבורי.

אינני בורר מילותי אף על פי שבהליך המעצר מצויים אנו ובחשדות, אלא שלנוכח חומר החקירה והראיות שלפני זאת תמונת המצב. החשוד שלפני בעל עמדה בכירה בעיריית ירושלים. דרש לפי הראיות שלפני ועל פי החשד כי ישולם לו שוחד בסכומים מאוד גבוהים והכל על מנת לרצות רודפי בצע אחרים, ואני שואל במצב דברים חמור כל כך, האם קיים ספק באינטרס ובמניע לשבש החקירה. לדעתי ולטעמי התשובה ברורה. במצב דברים זה, כאשר החשוד יודע מתוך החקירה מה מצוי בידי המשטרה ומה מפליל אותו, מצויים אנו ברף עליון של חשש לשיבוש החקירה.

אשר על כן אני מסיים ההחלטה כאן וקובע שעל פי חומר החקירה שלפני ועל פי פעולות החקירה הנדרשות, הבקשה שלפני מוצדקת ביותר, נציג המשטרה עתר למעצר למשך 9 ימים.

כשאני בוחן שיקולי חקירה במבט של ביקורת שיפוטית וכשאני בוחן מכלול הפרשה שלפני, על מעורביה, על מורכבותה אני בא לכלל מסקנה שאעתר לבקשה אם כי לא במלואה ואאריך את המעצר למשך 8 ימים.

סוף דבר שאני מורה על הארכת המעצר עד ליום 22/4/2010.

אם לא ישוחרר החשוד קודם לכן בתחנת משטרה, יובא לפניי עד שעה 17:00.

השעה 17:00 איננה שעת פקיעת המעצר, שעת פקיעת המעצר היא כקבוע בחוק הפרשנות.