מדינת ישראל נ' שמחון

החלטה

בפניי בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים הפליליים.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע שתי עבירות של איומים, האישום הראשון היה ביום 8/2/10, היינו אתמול, לפיו המשיב אמר בפני שוטרים כי: "אני אפרוץ את כל הבתים במעלות, אתם עוד תראו, אני אנקה לכם את כל מעלות ואני אראה לכם עוד מה זה...אני אפרוץ לבתים בשביל להביא כסף לשלם את החשמל".

באירוע השני מיום 13/1/10 נטען כי המשיב אמר בפני לוחם נחשון, כאשר התקרב למתלונן בצורת איום תוך כדי ניפוח חזה ואמר: "אתה לא מכיר אותי, אתה משחק אותה גבר, בחוץ לא היית מדבר איתי כך".

למשיב יש עבר פלילי מכביד ביותר, הכולל 22 הרשעות קודמות, כאשר העבירות בהן הורשע הינן מכל צבעי הקשת, עבירות סמים, עבירות אלימות וכן עבירות כנגד הסדר הציבורי.

כן לחובת המשיב שני מאסרים על תנאי, שהינן ברי הפעלה, במידה והנאשם יורשע בכתב האישום הנוכחי.

כמעט בטוח שהעילה להגשת הבקשה למעצר עד תום ההליכים נעוצה בעברו המכביד של המשיב.

ככלל אותן עבירות שבוצעו על ידו לכאורה אין בהם כדי לחייב מעצר עד תום ההליכים.

לפיכך נותר לבדוק באם אכן בוצעו העבירות על ידי המשיב.

בדיקת חומר הראיות מראה כי כל הנטען בכתב האישום מגובה מאוד בהודעות שמסרו המתלוננים, כך שהינני קובע כי קיימות ראיות לכאורה, בעוצמה מספקת על מנת להרשיע את המשיב בביצוע העבירות על ידו, באם אכן העובדות אשר בכתב האישום מהוות עבירה.

אילו השתכנעתי, ללא כל היסוס, כי המשיב אכן ביצע שתי עבירות של איום כלפי אנשי חוק ושומרי סדר, נראה לי שהיה מקום לעצור את המשיב עד תום ההליכים הפליליים.

קריאת האמור בכתב האישום, כפי שצוטט לעיל, אינו מביא בהכרח למסקנה חד משמעית כי אכן הדברים שהושמעו על ידי המשיב אכן מהוות עבירת איום.

ייתכן כי ביהמ"ש שישמע את הראיות ואת העדים הרלוונטיים, אכן יגיע למסקנה כי המשיב ביצע עבירת איום, אך אין הדבר בטוח.

עדיין ניתן לפרש את הדברים שנאמרו על ידי המשיב כאמירות בעלמה, שאין בצידן איום.

אמרת המשיב כי הוא יפרוץ לכל הבתים במעלות וינקה למשטרה את העיר וגם יראה למשטה עוד מזה, אינן בהכרח ובכל מקרה דברי איום.

כן דבריו של המשיב כלפי לוחם נחשון: "אתה לא מכיר אותי, אתה משחק אותה גבר, בחוץ לא היית מדבר איתי כך", הינם אומנם דברים לא ראויים והיה עדיף להימנע מהם, אך גם באותם דברים אין בהכרח משום איום.

תלוי יהיה הדבר בנסיבות אמירתם וכן בהתרשמות השופט, הן מהנאשם בעת מתן עדות בפני ביהמ"ש והן מהמתלונן.

לפיכך, ולאור כך כי קיימת אפשרות כי בעצם אמירת הדברים כלל לא בוצעה עבירת איום, יש מקום להורות על שחרור המשיב בתנאים מגבילים.

הינני מורה על שחרור המשיב בתנאים כדלקמן:

ערבות עצמית + ערבות צד ג', כל אחת ע"ס 20,000 ₪.