מדינת ישראל נ' שמואלי

בפני

שופטת מרים קסלסי

הכרעת דין

האישום

הנאשם הואשם בנהיגה בשכרות, עבירה על סעיפים 62(3) ו-64(א) לפקודת התעבורה התשכ"א-1961 ותקנה 169(א) לתקנות התעבורה התשכ"א -1961 (להלן: "הפקודה" ו "התקנות" בהתאמה).

הראיות

מטעם המאשימה העידו: יעקב ארגמן - מפעיל הינשוף (ת/1-ת/4), אשר בדיקתו העלתה ריכוז אלכוהול של 445 מ"ג, הילה שמואל - השוטרת שעיכבה הנאשם (ת/5 ו-ת/6), זאב זעפרני -השוטר שערך את ההזמנה לדין ורשם תגובת הנאשם (ת/7) ויעקב לובין – השוטר שביצע את בדיקת המאפיינים והגיע למסקנה שלנאשם "שכרות קלה". השוטר רשם את דו"ח הפעולה (ת/9) וכן מזכרים ת/10 ות/11. כמו כן הוגש בהסכמה ת/8 – טופס השימוע בהחלטה על פסילה מנהלית, שם טען הנאשם כי לא היה שיכור וביקש התחשבות.

מטעם ההגנה העיד הנאשם בלבד, אשר העיד כי אכל ושתה במסעדה של אחיו, יחד עם אשתו, וכי שתה כוס יין אחת אולם "גביע מכובד" בשעה 9:30, כאשר בדיקת הינשוף בוצעה בשעה 01:51.

טענות המאשימה

המאשימה טענה כי אמינות המכשיר הוכרה בפסיקה בעפ"ת 25457-04-10 מ"י נ' עינת עוזרי ואין מקום לחזור ולערער על כך מחדש, ואילו לגבי המקרה הנוכחי הוכחה תקינות המכשיר ומיומנות המפעיל, מולאו התנאים לבדיקה, בין היתר הנאשם המתין 15 ד' בהן לא אכל לא שתה ולא הקיא ואף לדבריו אכל ושתה לאחרונה ב 9:30, לפיכך יש לקבל את פלטי הינשוף כראיה לשכרות הנאשם. לענין הבדיקה החצי שנתית והגשת תעודת עובד ציבור, טענה המאשימה כי לא נדרשה להציגה ואף לא התבקשה להזמין את עורכה לחקירה, לפיכך לא ניתן לערער על תקינות המכשיר בפן הזה.

טענות ההגנה

ביום 16/3/11 הנאשם כפר באשמה. מפי בא כוחו נרשמו הדברים הבאים:

"מודה באמינות המכשיר אך כופרים בתקינות המכשיר ובאמינות ההפעלה. מוותר על הקצין שפסל (מיכה ברין) מבקש את השוטרים והמתנדב המפעיל. בתוך 14 יום אודיע לב"כ המאשימה האם מעוניין בתע"צים". (הדגשה שלי מ.ק.)

מפי ב"כ המאשימה נרשמו הדברים הבאים: "אבקש שיודיע מבעוד מועד לגבי התע"צ כדי שאוכל לזמנם". על אף האמור בישיבת ההקראה לא הודיע ב"כ הנאשם דבר לענין התע"צ וכך אמר במועד ההוכחות: "לא ביקשתי התעצי"ם למרות שאין לי". במצב דברים זה לא ביקש ב"כ המאשימה לדחות למועד נוסף ולהציג התע"צ והכריז אלו עדי.

בסיכומיו טען ב"כ הנאשם כי אינו "עובד" אצל המאשימה, לא מתפקידו לבקש חומר ראיות ומשכפר הנאשם בתקינות המכשיר, חובתה של המאשימה להמציא לידיו את הראיות הרלוונטיות, משלא עשתה כן, הרי שיש לקבוע כי לא עמדה בנטל הראיה המוטל עליה ולזכות הנאשם.

אומר כבר עתה, אני דוחה טענה זו של הסנגור, לא משום שנטל הראיה אינו מוטל על המאשימה, כי אם משום שבהצהרתו בישיבת ההקראה ביום 16/3/11 הגביל למעשה את כפירת מרשו לגבי תקינות המכשיר רק למה שקשור בכיול היומי ובמיומנות ההפעלה, זה גם היה קו חקירתו (ראה ניסיונו בישיבת ההוכחות מיום 22/6/11 להציג את הוראות היצרן וחלק מחוו"ד ד"ר זוהייש וההחלטות שניתנו בענין זה ביום 22/6/11 וביום 11/10/11). דיני הראיות וסדרי דין ניתנים להתניה ולהסכמה בין הצדדים וניתן היה ללמוד מהצהרת הסנגור על הסכמתו כי אין צורך בתע"צ אלא אם יודיע אחרת, כפי שנעשה במקרים רבים אחרים.

זו אינה הפעם הראשונה בה מתכתשים נציגי המאשימה עם סנגור זה בענין התע"צ ובשאלה האם הסנגור הוא זה שצריך לבקש התע"צ מיוזמתו, או שזהו תפקידה של המאשימה לספק אותו מלכתחילה יחד עם חומר החקירה. הויכוח בין הצדדים מונע משיקולים לא ענייניים, האחת מנסה לקצר תהליכים ולכפר על מחדליה בהמצאת התע"צ שברשותה, גם כשמבקשים זאת ממנה במפורש, והשני מנסה לנצל כל פרצה כדי לזכות את מרשו, ולא משום שבאמת התעורר ספק קל שבקלים בלבו, שמא לא בוצעה בדיקה תקופתית חצי שנתית, או בוצעה ללא הצלחה, והרי התע"צ נמסר ונבחן בקפדנות ע"י סנגורים המייצגים עשרות אם לא מאות חשודים שנבדקו באמצעות אותו מכשיר במהלך אותה תקופת הביקורת הרלוונטית גם לבדיקתו של הנאשם שבפני.

לענין הפגמים והטענות הטכניות שמועלות חדשות לבקרים ע"י הסנגורים, ראה דברי כב' השופט רובינשטיין ברע"פ 8135/07 אהוד גורן נ' מדינת ישראל:

"הרצון ואף החובה השיפוטית להגן על זכויות נאשמים, אין משמעה ניצול כל טענה טכנית לביטול הליכים פליליים מעיקרם, אפשרות זו מתייחסת לפגמים שיש בהם כדי לפגוע מהותית בזכויות הנאשם, בהוגנות ההליך או באינטרס ציבורי חשוב אחר. . ."

יצוין כי ענין מעמדה או סיווגה של תעודת עובד הציבור המעידה על ביצוע ביקורת תקופתית ותקינות המכשיר, האם זו ראיה הכרחית ובלתי נפרדת מיתר חומר החקירה ובלעדי הצגתה באופן יזום ע"י המאשימה, יש לזכות הנאשם, או שמא מדובר בראיה "כללית" וגלויה, שאינה חלק מראיות כתב אישום זה או אחר, לפיכך יש להציגה לבית המשפט רק לבקשת הסנגור ולדרישתו המפורשת לחקור את עורכו, ענין זה אמור להידון בעפ"ת (ים) 21607-10-11 מלול נ' מדינת ישראל, שהינו ערעור על הכרעת הדין של כב' השופט כדורי בתת"ע 14681/09, שם נקבע כי המאשימה מילאה חובתה, כאשר העבירה לידי ההגנה בהתאם לבקשתה את תע"צ התקינות, ואם עדיין מחזיק הנאשם בכפירתו בתקינות המכשיר, נטל הראיה להוכחת היעדר התקינות או אי ביצוע הבדיקות הדרושות מועבר אליו (בהשלכה מהלכת בראונשטיין - ע"פ 5345/90 בראונשטיין נ' מדינת ישראל, שם דובר על מכשיר הממא"ל).