מדינת ישראל נ' שמואל(אסיר)

החלטה

החלטתי לקבל את הבקשה לביטול צו המאסר חלף קנס.

המבקש הורשע ביום 5.11.2003, על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון שכלל הסכמה לעניין העונש, בביצוע עבירות לפי חוק מס ערך מוסף. בית משפט זה (כב' השופט ח' פדר) גזר על המבקש את העונש המוסכם, שכלל, בין היתר, קנס בסך 4,000 ₪ או ארבעה חודשי מאסר תמורתו. הקנס לא שולם, וביום 27.10.2013 נעתרתי לבקשת המרכז לגביית קנסות והוצאתי צו מאסר חלף הקנס.

ביום 14.1.2014 הגיש המבקש בקשה לביטול צו המאסר. מאז ועד היום טרם נתקבלה תגובה עניינית לבקשה מטעם המדינה (ראו החלטותיי מיום 14.1.2014, 24.2.2014, 6.3.2014 ו-9.3.2014).

ביסוד הבקשה הטענה כי העונש התיישן בחלוף עשר שנים. בטענה זו אין ממש. העונש נגזר על המבקש בנוכחותו, ואין כל יסוד לתלונתו כי לא קיבל "שום הודעה או בקשת תשלום". העבירה בה הורשע הנאשם היא עבירת עוון. עבירות עוון מתיישנות לאחר עשר שנים מיום שפסק הדין נעשה לחלוט (סעיף 10(2) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982). ההוראה לבצע את עונש הקנס בדרך של מאסר נתנה טרם חלפו עשר שנים מן המועד בו הפך פסק הדין לחלוט (אם כי סמוך מאוד למועד זה).

דין הבקשה להתקבל מטעם אחר מזה שהוזכר בבקשה. עיון בהודעה שמסר המרכז לגביית קנסות למבקש מעלה כי היא אינה תואמת את הלכת גוסקוב [רע"פ 837/12 מדינת ישראל נ' גוסקוב (20.11.2012)], בכך שלא נאמר בה כי החייב רשאי לפנות לבית המשפט שהשית עליו את הקנס בבקשה לעיכוב ביצוע רכיב עונשי זה [ת"פ (קריות) 18277-03-09 המרכז לגביית קנסות והוצאות נ' ג'ובראן (25.4.2013); ת"פ (כ"ס) 46371-11-10 מדינת ישראל נ' ציאני].

אשר על כן החלטתי לבטל את צו המאסר חלף הקנס.

המזכירות תיישם ותודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה אדר ב תשע"ד, 27 מרץ 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: