מדינת ישראל נ' שם טוב

גזר דין

1.בתיק שבפניי הוגש נגד הנאשם כתב אישום בו יוחס לו ביצוע עבירות לפי סעיפים 220 (1) ו- 220 (5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה"), זאת מאחר ולפי הנטען בכתב האישום הוא מכר במהלך השנים 2004 – 2006 בקבוקי משקה ופחיות לתאגיד המיחזור "אל"ה – תאגיד איסוף מיכלי משקה בע"מ" תמורת סכום כולל של 1,372,463 ₪, מבלי שהפיק חשבוניות מס ומבלי שדיווח על תקבוליו, כמתחייב מהוראות הפקודה.

2.בישיבת יום 6/9/11 העלה סניגורו של הנאשם טענה מקדמית לפיה יש לבטל את כתב האישום בשל קיומה של הגנה מן הצדק, מהטעמים שפורטו ע"י הסניגור באותה ישיבה. ב"כ המאשימה הגיב לבקשה בכתב. בתגובתו עתר לדחות את הטענה בדבר קיומה של הגנה מן הצדק, מהטעמים אותם פירט בתגובתו.

3.בישיבת יום 25/10/11, שהיתה קבועה להשלמת טיעוני הצדדים בשאלת קיומה או אי קיומה של ההגנה מן הצדק, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר במסגרתו תוקן כתב האישום באופן שהוראות החיקוק שהופיעו בכתב האישום המקורי נמחקו ובמקומן הואשם הנאשם בביצוע מס' עבירות לפי סעיף 217 לפקודה (עריכת דו"ח לא נכון), והעובדות תוקנו בהתאם. במסגרת ההסדר הוסכם בין הצדדים כי הנאשם יודה בכתב האישום המתוקן, יורשע ויוטל עליו עונש שיכלול מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים, שירוצה בעבודות שירות, בכפוף לחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות (להלן: "הממונה"), זאת בנוסף לרכיבי ענישה נוספים, שלגביהם יטענו הצדדים באופן חופשי.

4.בעקבות ההסדר הוגש כתב אישום מתוקן. הנאשם הודה בעובדות שפורטו בכתב האישום המתוקן והורשע. לאחר שהורשע הופנה הנאשם לממונה, אשר נתן ביום 11/12/11 את חוות דעתו, ממנה עולה כי הנאשם מתאים לרצות מאסר בעבודת שירות ואף קבע מקום להשמתו ומועד לתחילת עבודת השירות.

5.בישיבת יום 15/12/11 טענו הצדדים לעונש.

בהתאם להסדר ביקש ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים לריצוי בעבודת שירות. בנוסף ביקש להטיל עליו קנס מרתיע ומאסר על תנאי לתקופה ממושכת. זאת לאור חומרת עבירות המס. הוא הפנה לגזה"ד שניתן בת.פ. 16997-12-08 של בימ"ש השלום בפתח תקווה, בו הורשע הנאשם דשם, על פי הודאתו, בביצוע 4 עבירות לפי סעיף 217 לפקודה (השמיט מהדו"חות שהגיש סכום כולל של 850,000 ₪, בשנים 2000 - 2003) ונדון ל- 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודת שירות, לקנס בסך 40,000 ₪ ולמאסר על תנאי של 12 חודש למשך 3 שנים, לבל יעבור כל עבירה בניגוד לפקודה.

הסניגור, לעומתו, ביקש להסתפק בהטלת מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים, לריצוי בעבודת שירות + מאסר על תנאי לתקופה מצומצמת וללא קנס. זאת לאור העובדה שהנאשם הגיע להסדר שומות עם פקיד השומה לגבי השנים 2004 – 2006 ובמסגרת ההסדר שילם כ- 70,000 ₪ ובכך הוסר המחדל. הסניגור טען כי מדובר בעבירה טכנית, ללא רכיב של כוונה, שנעברה בשל רשלנות של יועץ המס של הנאשם, וכי הטלת המאסר, כשלעצמה, הינה ענישה מחמירה.

6.לאחר ששקלתי בעניין, תוך שנתתי את דעתי לטיעוני הצדדים ואיזנתי בין השיקולים לחומרה ולקולא הקיימים במקרה זה, כעולה מטיעוני הצדדים וכן הבאתי בחשבון את הודאת הנאשם, עברו הנקי ואת העובדה שכתב האישום תוקן באופן שבמקום אישומו בעבירות מסוג פשע שהעונש המירבי הצפוי בגין כל אחת מהן הוא 7 שנות מאסר, שיוחסו לו בכתב האישום המקורי, הוא הואשם והורשע בביצוע עבירות שהעונש המירבי הצפוי בגין כל אחת מהן הוא שתי שנות מאסר, הנני מטיל על הנאשם עונש כדלקמן:

מאסר לתקופה של 6 חודשים אותו ירצה הנאשם בעבודת שירות, שתבוצע בבית אבות "בית חוסן" בנהריה, רח' ויצמן 3/5, החל מיום 12/1/12.

הנאשם יתייצב ביום 12/1/12, שעה 08.00, במשרדי היחידה לעבודות שירות שבמתחם כלא חרמון, לצורך קליטה והצבה.

קנס בסך 25,000 ₪, או 5 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 10 תשלומים של 2,500 ₪ כל אחד, בכל 15 לחודש, החל מ- 15/1/12. אי עמידה במועד של תשלום אחד יעמיד את כל היתרה לתשלום מיידי.

מאסר על תנאי לתקופה של 8 חודשים והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור תוך 3 שנים מהיום כל עבירה לפי הפקודה ויורשע עליה.

הודע כי לצדדים זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתן והודע היום כ"ו כסלו תשע"ב, 22/12/2011 במעמד הנוכחים.

משה אלטר, סגן נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: