מדינת ישראל נ' שם טוב(אסיר)

החלטה

1.         בפני בקשה למעצרו של המשיב יצחק שם טוב, עד לתום ההליכים המשפטיים, לפי סעיף 21 (א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים( תשנ"ו –1996.

2.נגד המשיב הוגשו כתבי אישום בפל 2633-02-11, המייחס לו אישום של נהיגה כשרשיון הנהיגה פקע ב-3/03 וללא ביטוח וכן בפל 2635-02-11 המייחס לו אישומים של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רשיון נהיגה שפקע ב-3/03 וללא ביטוח.

יצויין, כי על פי האמור בבקשה, רישיונו של המשיב נפסל על ידי בית המשפט לתעבורה בפ"ת למשך שנתיים בגין עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח בתאריך 20/10/10 בתיק 703-01-10.

על פי הנטען בכתבי האישום, בתאריך 03/02/11 בשעה 14:30 נהג המשיב בדרך הים בהוד השרון ברכב פרטי תוצרת שברולט מ.ר. 27-369-18, כשהוא ללא רישיון נהיגה, שפקע ב-03/03 וללא ביטוח. במסגרת חקירתו במשטרה, הודע למשיב דבר פסילתו ע"י ביהמ"ש לתעבורה פ"ת.

אף על פי כן שב המשיב ונהג ביום 8.2.11.

יצויין, כי על פי האמור בבקשה, המשיב, הנוהג משנת 90', הספיק כבר לצבור לחובתו 29 הרשעות קודמות בתעבורה מהן נהיגה בזמן פסילה וללא ר.נ. תקף (הרשעה מ-2010) נהיגה ללא ר.נ. תקף, (מ-09') ועוד.

היינו על אף שרשיונו של המשיב פקע שנים רבות, הוא שב ונהג פעם אחר פעם.

ביום 9/2/11 התקיים בפני דיון בבקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים, והוריתי על המשך מעצרו של המשיב עד היום.

3.בחומר הראיות שהומצא לעיוני, קיימות ראיות לכאורה לביסוס האישומים המיוחסים למשיב בכל אחד מכתבי האישום.

המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה ביחס לאישום הראשון אלא רק ביחס לאישום השני, לגביו טען, כי הוא לא נהג כלל ולטענת סנגורו אין "ראיות חותכות" להוכחת אישום זה (ר' פרוטוקול עמ' 2 ש' 20).

אציין, כי על פי ההלכה הפסוקה, אין צורך בשלב זה כי הראיות תהיינה ברמה הנדרשת להוכיח אשמתו של הנאשם ודי בראיות לכאורה.

בתיק החקירה של האישום השני, מצוי דוח פעולה שערך השוטר צחי סנטור לפיו הוא הבחין במשיב נוהג ברכב מסוג שברולט ירוק מ.ר. 27-369-18 וזיהה אותו כיצחק שם טוב עפ"י תמונות שהוצגו לו קודם לכן. השוטר ציין, כי לאור מידע שהיה בידי המשטרה, שהמשיב נוהג בזמן פסילה, הוא קיבל תדרוך טרם יציאתו למארב לאימות מידע זה. במהלך התדרוך הוצגו לו תמונות של המשיב על מנת שיוכל לזהותו בעת ביצוע עבירה, אם תבוצע. השוטר המתין למשיב ליד בית אמו של המשיב, והמשיב הגיע בנהיגה ברכבו הנ"ל. השוטר דיווח בקשר לשוטרים נוספים שהיו איתו בצוות והמתינו בקרבת מקום, תיאר להם את מראהו של המשיב וכן את בגדיו. המשיב, שהגיע ליעדו, יצא מהרכב ונכנס לבית מצידו הימני של רח' הושע. כוח תגבור הגיע למקום תוך כדקה, נכנס לדירת אמו של המשיב והוא נעצר.

אני סבורה כי בשלב זה, די בראיות הנ"ל כדי להצביע על קיומן ראיות לכאורה המבססות את האישומים המיוחסים למשיב.

4.התביעה עתרה למעצרו של המשיב, עד תום ההליכים המשפטיים, מאחורי סורג ובריח.

המשיב עתר לשחרורו ממעצר, ולחילופין לשחרורו למעצר בית בתנאים מגבילים תחת פיקוח.

5.העבירה של נהיגה בזמן פסילה, שבה מואשם המשיב, הינה חמורה ביותר באופייה, ומשקפת זלזול מוחלט בחוק ובהכרעות שיפוטיות שפסלו את רשיונו של המשיב ואסרו עליו לנהוג. לא זו אף ז, המשיב נהג על אף שרשיונו שפקע לפני למעלה מ7.5 שנים ולאחר שכבר הועמד לדין והורשע פעמיים בגין עבירה דומה ופעם בגין נהיגה בפסילה ולא היה בכך די כדי ללמד את המשיב לקח.

לכך יש להוסיף, כי על פי האמור בבקשה ובחומר החקירה, ובניגוד לטענת הסנגור, כי המשיב הינו אדם נורמטיבי (פרוטוקול עמ' 3 ש' 5), למשיב עבר פלילי בעבירות מע"מ, נהיגה ללא רישיון (הרשעה מ-08) והסעת תושב זר השוהה שלא כדין, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, התחזות לאחר וכן עבירת אלימות ורכוש.

לאור התנהגותו בעבר, הפרות החוק החוזרות ונישנות של המשיב, אין שום בטחון שבמקרה של המרת המעצר לחלופה, לא ישוב המשיב על העבירות שבהם הוא מואשם עתה.