מדינת ישראל נ' שלמה(עציר)

בפני

כב' השופט בני שגיא

גזר דין

כללי

1.הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו, בכתב אישום מתוקן המונה 7 אישומים, שעניינם עבירות סחר בסם (אישומים 7,4,3,1) ועבירות של תיווך לסחר בסם מסוכן (אישומים 6,5,2).

להלן תמצית האישומים השונים:

על פי עובדות האישום הראשון, ביום 10.3.11 בכספומט לממכר סמים בו עובד הנאשם, מכר הנאשם לסוכן משטרתי 20 בולי LSD תמורת 1,200 ₪. בהמשך לאותן נסיבות, שילם הסוכן לנאשם גם דמי תיווך בסך 50 ₪ לבקשת הנאשם; על פי עובדות האישום השני, ביום 17.3.11 תיווך הנאשם בעסקת סם, בין הסוכן לבין יוסי ביטון. התיווך התבטא בכך שלבקשת הסוכן, יצר הנאשם קשר עם אותו ביטון, כאשר בהמשך, מכר אותו ביטון לסוכן 31 בולי LSD תמורת 2,000 ₪; על פי עובדות האישום השלישי, ביום 14.4.11, בכספומט לממכר סמים, מכר הנאשם לסוכן משטרתי סם מסוכן מסוג קאנבוס במשקל 0.8 גרם תמורת 120 ₪; על פי עובדות האישום הרביעי, ביום 17.5.11, בכספומט לממכר סמים, מכר הנאשם לסוכן משטרתי סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 20 גרם תמורת 1,000 ₪, ובהמשך לאותן נסיבות, שילם הסוכן לנאשם גם דמי תיווך בסך 50 ₪, לבקשת הנאשם; על פי עובדות האישום החמישי, ביום 29.5.11, בכספומט לממכר סמים, תיווך הנאשם בעסקת סם, בין הסוכן המשטרתי לבין אחר. התיווך התבטא בכך שלבקשת הסוכן, יצר הנאשם קשר עם אותו אחר, כאשר בהמשך, מכר אותו אחר לסוכן סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 28.8 גרם תמורת 1,500 ₪; על פי עובדות האישום השישי, ביום 2.6.11, בכספומט לממכר סמים, תיווך הנאשם בעסקת סם, בין הסוכן המשטרתי לבין אחר. התיווך התבטא בכך שלבקשת הסוכן, יצר הנאשם קשר עם אותו אחר, כאשר בהמשך, מכר אותו אחר לסוכן סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 26.4 גרם תמורת 1,500 ₪; על פי עובדות האישום השביעי, ביום 12.6.11 ברחוב אלנבי בתל אביב, מכר הנאשם לסוכן משטרתי בקבוק ובו 1.7 מ"ל טיפות של סם מסוכן מסוג LSD תמורת 1,500 ₪.

עתירת התביעה

2.התובע, עו"ד אבי שגב, עתר להשתת עונש מאסר ממושך על הנאשם. ברובד הכללי - התייחס התובע לחומרה הנודעת בעבירות הסמים בכלל, ובעבירות הסחר בפרט. ברובד הפרטני - התייחס התובע לריבוי העבירות, לסכומי הכסף, לעברו הפלילי של הנאשם, ולמסקנה המתבקשת מנתונים אלה – הצורך בהשתת ענישה משמעותית ומרתיעה על הנאשם, לרבות הפעלת מאסר מותנה בן 10 חודשים, קנס, וחילוט סכומי הכסף המפורטים בכתב האישום.

עתירת ההגנה

3.הסנגור, עו"ד שירן ברגמן, סבר כי יש מקום להקל בעונשו של הנאשם. הסניגור התייחס לגילו הצעיר של הנאשם, להודאתו במיוחס לו עוד טרם החלו להישמע הראיות, לנטילת האחריות, ולחסכון בזמן ציבורי. הסניגור הפנה לתסקיר שירות המבחן, לנסיבות חייו הקשות של הנאשם, לקשיים עמם התמודד בעבר ולאלה הנוכחיים כמפורט בתסקיר. עוד התייחס הסניגור לקשייו הנפשיים של הנאשם, לאישפוזים במסגרות הפסיכיאטריות השונות, ולנסיונות אובדניים שעבר.

דיון

4.ממעוף הציפור נראה כתב האישום בו הורשע הנאשם ככתב אישום חמור ביותר. עסקה רדפה עסקה, עבירת סחר רדפה עבירת תיווך, סמים מסוגים שונים החליפו ידיים, וסכומי כסף שולמו. כאשר מצרפים לכך את עברו הפלילי של הנאשם הכולל הרשעות בעבירות אלימות, רכוש וסמים (לצריכה עצמית), מתקבלת לכאורה תמונה אשר יש בה להצדיק השתת עונש חמור על הנאשם.

עם זאת, כאשר גוזר בית המשפט את דינו של נאשם, אין הוא עושה כן ממעוף הציפור. בית המשפט חייב לבחון היטב את נסיבות ביצוע העבירה, ואת מיהותו של העבריין. בחינה זו, במקרה שלפניי, מלמדת על קיומו של פער לא מבוטל בין "הכותרת" לבין "התוכן".

5.אפתח בהתייחסות לעבירות עצמן, שהן בעיקרן, תולדה של אישומי "כספומט", כאשר הנאשם הוא אותו אדם אשר עומד "בחזית", דהיינו – מבצע את המכירה. הנסיון השיפוטי המצטבר בעבירות סמים מלמד כי האדם המופקד על המכירה בשיטת הכספומט, אינו העבריין העיקרי, אלא דרך כלל, נרקומן אשר שכרו משולם במנת סם, או עבריין אחר מדֶּרֶג שלישי או רביעי. גם סכומי הכסף, על פי רוב, אינם משולשלים לכיסו של אותו מוכר, אלא מוחזקים אצלו באופן זמני, עד להעברתם לגורם הבכיר יותר בשרשרת.

6.במקרה דנן, שניים מתוך ארבעת אישומי הסחר, הנחשבים חמורים יותר מאישומי התיווך, הינם אישומים במסגרתם נמכר סם מסוכן מסוג חשיש במשקל שאינו רב (0.8 גרם באישום השלישי, ו – 20 גרם באישום הרביעי).

7.באשר לסכומי הכסף, נראה כי אף שהנאשם מעורב ב-4 עבירות סחר בסמים, חלקו הכספי אינו רב, וזאת בלשון המעטה. כך לדוגמא באישום הראשון בו הורשע הנאשם בעבירת סחר, צוין כי מעבר למחיר הסמים ששילם הסוכן לנאשם, ביקש הנאשם מהסוכן (וקיבל) 50 ₪ כ"דמי תיווך". אינני סבור כי ניתן לטעון ברצינות כי נאשם, שהינו סוחר סמים "גדול", עומד בעצמו בכספומט, ומבקש מהקונה להוסיף למחיר העסקה 50 ₪ כדמי תיווך עבורו. התנהלות דומה ניתן לראות אף באישום הרביעי שאף הוא אישום בו הורשע הנאשם בעבירת סחר בסמים, וגם במסגרתו ביקש וקיבל מהסוכן 50 ₪ כ"דמי תיווך". הנאשם אמר בעניין זה בדברו האחרון, כי: "אני לא הכנסתי לכיס שלי שום דבר, ה-50 ₪ שהוא הביא לי זה לאוכל וסיגריות". באשר לאישומי התיווך (6,5,2) – הרי שבכולם מדובר בפניה מוקדמת של הסוכן לנאשם, וביצירת קשר של הנאשם עם המוכר, כאשר העסקה עצמה בוצעה במישרין בין הסוכן למוכר הסם, מבלי שהנאשם היה מעורב בה, או קיבל שכר כלשהו עבור פעולותיו.

8.אף שאני מסכים לחלוטין עם הצורך להילחם בכל חוליה וחוליה בשרשרת הספקת הסם, אין אומר הדבר כי כלי הנשק בהם יש לעשות שימוש חייבים להיות זהים בעוצמתם ביחס לחוליות השונות, ודומני כי חרף המעטפת החמורה של כתב אישום, הרי שמעמדו של הנאשם - אותו נרקומן צעיר בעל רקע של אישפוזים פסיכיאטרים (כפי שיפורט בהמשך), המבקש מהקונה "תוספת" של 50 ₪ עבורו לצורך קניית אוכל וסיגריות - רחוק מלהיות בכיר בשרשרת הסם.

9.ומכאן, אדרש לנסיבותיו של הנאשם. עיון בתסקיר שירות המבחן וביתר המסמכים שהוגשו לעיוני, לרבות גליון הרישום הפלילי (סומן תע/1), מכתב מאגודת "אל-סם" (סומן נע/1), ומכתב העובדת הסוציאלית בעירית חולון (סומן נע/2), מלמד על התמונה הבאה: הנאשם גדל במשפחה שאופיינה בקשיים כלכליים, חוסר תקשורת ואלימות מצד האב. אמו של הנאשם עזבה את הבית, וכבר בגיל 3 הוצא הנאשם למסגרות חוץ ביתיות, ביניהן מקלט לילדים בסיכון ומשפחה אומנת. הנאשם סיים 7 שנות לימוד בלבד, וכבר בגיל 8, אושפז לראשונה בבית חולים פסיכיאטרי, שם אובחן כסובל מהפרעת התנהגות. לאחר האישפוז, ובמשך 3 שנים, טופל הנאשם במרפאה לבריאות הנפש. בגיל 16 חלה התדרדרות נוספת במצבו שבאה לידי ביטוי בפעילות עבריינית, שוטטות, חוסר תפקוד כללי ואלימות שהפגין כלפי הסובבים אותו. הנאשם אושפז בבית החולים אברבאנל, ובהמשך אובחן בבית החולים שלוותא כנער בעל הפרעה התפתחותית המשולבת באפיונים של הפרעת אישיות עם חלקים עבריינים. הנאשם שולב במעון לנערים, שם הפגין התנהגויות מוזרות ואף היה מעורב באירוע אלים ביותר. גם בתקופה זאת אושפז הנאשם פעמיים נוספות בבית החולים אברבאנל, ואף ביצע נסיון אובדני. הנאשם משתמש בסמים מגיל 13, וניסה להיגמל מספר פעמים במסגרת "אישפוזית", אך ללא הצלחה.

להשלמת התמונה יצוין כי הנאשם ריצה בעבר שתי תקופות מאסר (18 חודשים ו-12 חודשים) בגין עבירות אלימות, רכוש וסמים (החזקה לצריכה עצמית).