מדינת ישראל נ' שלם(עציר) ואח'

החלטה בעניינה של משיבה מס' 2

בפניי בקשה למעצרה של המשיבה עד תום ההליכים המשפטיים כנגדה.

כנגד המשיבה הוגש כתב אישום המייחס לה עבירות של ניסיון התפרצות לבית מגורים וכן התפרצות לבית מגורים וגניבה.

סמכותו של ביהמ"ש לצוות על מעצרו של משיב עד תום ההליכים המשפטיים מעוגנת בסעיף 21 לחוק המעצרים. בהתאם לסעיף הנ"ל יש צורך בקיומם של שלושה תנאים מצטברים.

אדון בכל אחד ואחד מהתנאים לגבי המקרה שבפניי.

א.קיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמת המשיבה.

אין חולק בדבר קיומן של ראיות לכאורה. המשיבה הודתה במהלך חקירתה בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום. כך עשו גם יתר שותפיה לעבירה.

ב.קיום עילה למעצר.

עבירות הרכוש אינן מקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית, יחד עם זאת, נקבע כבר בפסיקה כי עבירות רכוש יכולות להקים עילת מעצר והכל בהתאם לנסיבות ביצוע העבירה.

ראה לענין זה דבריו של כב' השופט רובינשטיין, בבש"פ 3435/05, אברג'יל נ' מ"י.

הסניגור המלומד חלק בדבר קיומה של עילת מעצר במקרה שבפנינו.

דעתי היא כדעת המאשימה. במקרה דנן קמה עילת מעצר לפי סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים, שכן קיים יסוד סביר לחשש שבמידה והמשיבה תשוחרר, תסכן את בטחון הציבור ורכושו.

העבירות נשוא כתב האישום בוצעו באורח שיטתי תוך התארגנות של מספר עבריינים ומתוך מטרה לשלול באופן קבע את רכושם של בעלי הבתים אליהם פרצו המשיבה וחבריה.

ג.חלופת מעצר.

מצוות המחוקק היא שבכל מקרה תהא חומרתו אשר תהא, יש לבדוק כל חלופת מעצר שתוצע ולראות אם יש בה כדי להפיג את מסוכנותו של הנאשם, במקרה דנן של המשיבה, שכן המעצר לעולם לא יהווה תחליף כאמצעי כדי להגן על שלום הציבור ובטחונו.

המשיבה הינה תלמידת תיכון בת 18 וחודש ללא כל עבר פלילי וזה לה מפגש ראשון עם החוק.

אני סבור כי במקרה דנן מעצר בית מלא יהיה בו כדי להפיג את מסוכנותה של המשיבה ולהבטיח את בטחון רכוש הציבור.

אשר על כן, אני מורה על שיחרורה של המשיבה בתנאים הבאים:

א.מעצר בית מלא בביתה, ברחוב חטיבת גולני 8/20 עכו, כאשר שוטר ממשטרת ישראל רשאי בכל עת לבוא לבית בו שוהה המשיבה על מנת לוודא כי אכן המשיבה ממלאת אחר תנאי

מעצר הבית.