מדינת ישראל נ' שלום

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין אי חגירת חגורת בטיחות בניגוד לתקנה 83 ב (א) לתקנות התעבורה בכך שנהג ביום 24.07.09 ללא חגורת בטיחות.

הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום.

מטעם המאשימה העיד עורך הדו"ח, רס"ב בועז שאול, אשר חזר על תוכן האמור בדו"ח גם במסגרת חקירתו הנגדית.

הנאשם העיד להגנתו כי נהג עם חגורת בטיחות ובכל מקרה בכלל לא היה חייב לחגור חגורת בטיחות לאור העובדה שבמושב האחורי ישבה נוסעת, נערה כבת 16-17. לטענת הנאשם השוטר לא רשם עובדה זו בדו"ח למרות שראה את הנוסעת ולמרות שהוא עצמו אמר לשוטר כי הוא מסיע נוסעת.

במסגרת חקירתו הנגדית חזר הנאשם על גרסתו והדגיש את העובדה כי השוטר רשם לו את הדו"ח על לא עוול בכפו וכי לא זימן את הנוסעת מאחר ובתיק אחר שהיה לו בבית המשפט בעכו הנוסעת לא התייצבה לדיון ולא היתה מוכנה להעיד.

דיון והכרעה:

עד התביעה העיד באופן ברור וחזר על האמור בדו"ח ועדותו לא נסתרה גם במסגרת חקירתו הנגדית.

לדברי העד וכפי שנרשם בדו"ח נסע במקביל לרכב הנאשם במקום מואר והבחין בו נוהג ללא חגורת בטיחות.

יצוין כי העד לא ביקש להגזים בעדותו והשיב על כל אשר נשאל ואני נותן אמון מלא בעדותו.

לטענת הנאשם נסע כשהוא חגור אך בבית המשפט לראשונה בשלב ההוכחות ציין כי כלל לא חלה עליו חובת חגירה לאור העובדה שהסיע נוסעת. יצוין כי טענה זו של הנאשם לא נאמרה על ידו במועד קבלת הדו"ח וגם לא במסגרת דיון ההקראה שהתקיים ביום 23.12.09.

בהקשר זה הנאשם לא ביקש לזמן את הנוסעת על מנת שזו תעיד להגנתו גם בנוגע להימצאותה במונית וגם ביחס לטענת הנאשם לפיה היה חגור.

טענת הנאשם לפיה עדה אחרת בתיק אחר לא התייצבה להעיד לטובתו אינה יכולה להוות נימוק לאי הבאת הנוסעת להעיד לטובתו בתיק זה.

אני דוחה את טענת הנאשם לפיה השוטר ידע על הימצאותה של הנוסעת ברכב אך לא רשם זאת בדו"ח.

לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי המאשימה הוכיחה מעבר לכל ספק סביר את עובדות כתב האישום ובהתאם אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו.

ניתנה והודעה היום ח' תמוז תש"ע, 20/06/2010 במעמד הנוכחים.

גיל קרזבום, שופט

גזר דין

לנוכח מהות העבירה, עברו התעבורתי של הנאשם, העובדה שקיימת עבירה דומה בעברו , הנני גוזר על הנאשם כדלקמן:

- אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסך  400  ש"ח או  4   ימי מאסר.